שלחו מייל ל- emailwikigenia@gmail.com כדי להירשם לאתר כדי לערוך

אסטוניה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
גרסה מתאריך 19:15, 14 באוגוסט 2021 מאת מיכל (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רֶפּוּבְּלִיקַת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik, בפינית: Viron tasavalta, ברוסית: Эстонская Республика) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה, חלק מן המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא. אסטוניה נמנית עם מדינות ברית המועצות לשעבר והפכה למדינה עצמאית ב-20 באוגוסט, 1991. בשנת 2004 הצטרפה אסטוניה לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי.

אסטוניה גובלת במערב בים הבלטי, בצפון במפרץ פינלנד, במזרח ברוסיה ובדרום בלטביה.

יהודי אסטוניה

עדות מעורפלת ראשונה לנוכחות יהודית באסטוניה, נמצאה בתעודה שהוציאו שליטי אסטוניה הדנים, ב-1333. האופה יוהנס יודה, ככל הנראה יהודי, שילם סכום של חמישה מרק כסף תמורת הזכות להיכנס לטאלין הבירה, שנקראה אז רבל. לא מדובר בזכות לגור בעיר, אלא רק להיכנס אליה לצרכים מסחריים.

התיישבות יהודית למגורי קבע באסטוניה החלה עם זאת, רק בשליש הראשון של המאה ה-19. הצאר הרוסי ניקולאי הראשון הקים בטאלין ב-1830 בית ספר צבאי, שהיה מיועד לחייליו היהודים, אחד משלושה שכאלה בכל רחבי האימפריה הרוסית. הקנטוניסטים היהודים גויסו לצבא הצאר בכפייה, עוד בצעירותם, ושירתו בו במשך 25 שנים רצופות. בניגוד לרבים מחבריהם, הקנטוניסטים של טאלין, הקימו לעצמם בית כנסת, חברה קדישא ובית עלמין יהודי ושמרו על יהדותם במשך כל תקופת השירות הארוכה.

ב-1865 התיר הצאר אלכסנדר השני לבני משפחות הקנטוניסטים, להצטרף אליהם, יחד עם סוגים מיוחדים של יהודים נוספים, כגון סוחרים ובעלי מלאכה מסוימים, בעלי השכלה גבוהה ועוד. מהר מאוד התפשטו היהודים ופרצו מטאלין הבירה, לערים הסמוכות טרטו, פרנו, ולגה ועוד. רצח אלכסנדר השני והפרעות שבעקבותיו, כמו גם מדיניות אלכסנדר השלישי כלפי היהודים וגירוש היהודים מטאלין ב-1893 האטו את התהליך, אך לא עצרו אותו. ב-1901 הונחה בטאלין אבן הפינה לבית הכנסת הגדול וב-1918, עם הכרזת עצמאותה של הרפובליקה האסטונית, החלה פריחה תרבותית יהודית, ששיאה הגיע ב-1925, כשנחקק החוק האסטוני לאוטונומיה תרבותית למיעוטים, חוק ייחודי שלא היו כמוהו באותה עת בכל אירופה.

בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה ישבו באסטוניה כ-4,500 יהודים שהיוו כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה. היהודים ישבו בערים טאלין, טרטו, נרבה, פרנו, רקוורה, וורו, ויליאנדי, וולגה וכן ביישובים קטנים יותר.

קישורים חיצוניים

Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם