שלחו מייל ל- emailwikigenia@gmail.com כדי להירשם לאתר כדי לערוך

שיחה:תעתיק עברי של שמות יישובים

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תעתיק משפת המקור לעברית

רקע

אשמח אם מישהו יוכל לבדוק דוגמאות מכרכים עדכניים של האנציקלופדיה העברית. ט-א 14:12, 13 בדצמבר 2006 (EST)

יש לי את את האנציקלופדיה העברית אך לצערי ממש לא עדכנית.
חוה 14:28, 13 בדצמבר 2006 (EST)

כללי תעתיק

האקדמיה הוציאה פירסו בנושא:

כללי תעתיק שמות פרטיים ושמות מקומות מכתב לאטיני לכתב עברי (תשל"ד) - 1.00 ש"ח. פניתי אליהם בבקשה לקבלו.... ט-א 15:56, 13 בדצמבר 2006 (EST)

כל הכבוד!
חוה 15:59, 13 בדצמבר 2006 (EST)
ותוספת מהיום.
על פי עצתך פניתי למזכירות האקדמיה ללשון עברית ולפי הסברם תעתיק השם Eisenstadt, צריך להיות על פי ההגייה בפינו. לכן התעתיק העברי לשם העיר הוא אייזנשטט (ללא תוספת הא')
תודה רבה על עזרתך!
חוה 11:13, 14 בדצמבר 2006 (EST)
יופי, ואם כך עשוי להיות לנו פתרון "פשוט" לתעתיק לעברית מכל שפה:
  1. תעתיק לאותיות לטיניות (כפי שנהוג ב - JGFF)
  2. תעתיק מן הכתב הלטיני לעברית, על פי החלטות האקדמיה
כיצד מתבצע השלב הראשון, כאשר שפת המקור אינה נכתבת בא"ב לטיני (למשל, רוסית)? לכך יש מגוון מקורות, הנה אחד לדוגמאExternal link.png, ויש אפילו לקישורים לאתרים המציעים תעתוק אוטומטי לכתב לטיני. אם יש הערות בנושא זה - זו העת לדסקס בהן.
ארנון הרשקוביץ 11:31, 14 בדצמבר 2006 (EST)

הסתמכות על האקדמיה

במבט ראשון, כללי האקדמיה מאד לא ידידותיים למיזם. כפי שכבר חוה ציינה לעיל, הקו המנחה הוא כתיב לפי ההגיה ולא לפי האיות. אבל במקרים רבים איננו יודעים כלל איך הוגים ישובים שונים. אפילו את "אושייק" איני מסוגלת להגות כראוי. לפי כללי האקדמיה, היינו כותבים בכלל "לוג'" ולא לודז' - לוליא ההסתייגות באשר למקומות שאיותם כבר הושרש בשפה.

בנוסף איבוד הקשר עם האיות המקורי מקשה לטעמי על קישור אינטואיטיבי עם שם המקום בשפת המקור. ט-א 11:21, 24 בדצמבר 2006 (IST)

כללי האקדמיה אכן נראים מסורבלים קמעה, אך אני מניח שכל מערכת כללים מקיפה תהיה כזו. ההסתמכות על הגייה היא הגיונית, כמובן, אך יש לבחון הדברים בעזרת דוגמאות רבות ככל האפשר מן השמות והשמות המוכרים לנו.
השאלה הראשונה, בתעתיק על פי הגייה, היא: איך הוגים? כיצד, למשל, תעתקת את Łódź על פי הכללים? האם ייתכן שבעיית ההגייה שיבשה את התעתיק שלך?
ארנון הרשקוביץ 11:53, 24 בדצמבר 2006 (IST)
ולצורך הפרוטוקול, הנה מדריך להגיית מלים בפולניתExternal link.png.
ארנון הרשקוביץ 11:59, 24 בדצמבר 2006 (IST)
תודה על המדריך.
לודז' היא דוגמא בעייתית במיוחד, כי אמנם לפי האקדמיה היינו צריכים לכתוב ואוג' (בערך...). כנ"ל לגבי ישובים נוספים בפולין בהם מופיעה Ł - היינו צריכים לכתוב פואונייץ ולא פולנייץ - למרות שבעברית התקבע התעתיק של L עם קו ל-ל ולא W כפי שנשמע (אותה בעיה כמו מלופולסקה / מאופוסקה להלן). דוגמאות אלה מדגימות את הבעייתיות של עקרון התעתיק לפי הגיה תוך התעלמות מהאיות המקורי. ט-א 12:26, 24 בדצמבר 2006 (IST)
תוספת: שים לב שהסתמכות על האקדמיה תיתן תוצאות שונות לחלוטין מהשיטה שהצעת - להסתמך על התעתיק לאנגלית כפי שמופיע בגשש העיירות. שם, כל המופיעם של L עם קו מתועתקים ל-L ולא ל-W כפי שנשמע. ט-א
הכללים נראים מבלבלים ולא נראה לי שישנה תשובה לכל סוגי התעתיק בשפות השונות. אני מתלבטת לגבי תעתיק השם Kittsee שכרגע במיזם מתועתק בשם היידישאי שלו "קיצע". האות S בגרמנית הופכת בעברית לאות ז' וראיתי בויקיפדיה שהשם Kittsee תועתק ל-"קיטזה". אני לא בטוחה שממש הבנתי כיצד לתעתק את השם הנ"ל ע"פ כללי האקדמיה ובמיוחד מקשה הדבר כפי שציינה ט-א, הוא חוסר היכולת שלי או של כל ישראלי אחר לדעת את ההגייה הנכונה בשפת המקור.
חוה 12:03, 24 בדצמבר 2006 (IST)


אל לנו לערבב בין שני סוגים של בעיות שונות לחלוטין בהקשר של התעתיק:
  1. איזה שם מתעתיק?
  2. איך הוגים את השם?
המקרה שהזכרת לגבי קיצע הינו בעייתי מן היסוד, כיוון שההתייחסות היתה לשם היידי ולא לשם הנוכחי, כפי שאנו אמורים לעשות. לכך כיוונה גם ט-א בדבריה לגבי שלזיה.
אם כך, נותרה רק בעיית ההגייה, ולכך אמור להיות פתרון פרטני לכל שפה. האם את יודעת כיצד הוגים את השם Kittsee בגרמנית?
ארנון הרשקוביץ 12:09, 24 בדצמבר 2006 (IST)
אני לא יודעת לצערי. לדוגמא את שם העיירה נויזידל אם זה Neuseidl Am See אני יודעת להגות כי כך אבי הוגה את השם ולכן למדתי את ההגייה המסויימת של המקום.
חוה 12:14, 24 בדצמבר 2006 (IST)


מצאתי בויקיפדיה כללי תעתיק מגרמנית לאנגלית אבל זה לא פותר את התעתיק לעברית. לדוגמא פראונקירכן נהגית בצליל שלא קיים בכלל בעברית, בין כ' ל-ש' (שין עם ניקוד בצד ימין של האות).
Kittsee כנראה צריכה להיות מתועתקת כ-קיטזה אם הבנתי נכון שם את הכללים.
חוה 12:49, 24 בדצמבר 2006 (IST)
פתרון לכל הבעיות הנ"ל יכול להיות בבניית טבלאות לצלילים בעזרת דוברי שפות שונות
על מנת לדעת כיצד להגות את השמות (תוך כדי התייעצות בשטעטל או כאן).
כל זה בתקווה שלאט לאט יתאספו כאן דוברי שפות שונות שיוכלו לסייע.
חוה 13:32, 24 בדצמבר 2006 (IST)

הצעה שלי: אם יש פנקסי קהילות - להסתמך עליהם. רק אם אין - לבחור בשיטה חלופית. ועוד לא בדקנו את האשפרות לסמוך על אטלסים... ט-א 14:24, 24 בדצמבר 2006 (IST)

ט-א, כיוון שאת יזמת את הדיון הזה, אשמח אם תוכלי לסכם כאן (בכותרת-משנה) את דרכי הפעולה העומדות על הפרק כעת, בנוגע לכלל היישובים, כיוון שרבים אינם מופיעים בפנקסי הקהילות (בפרט אלו שמחוץ לאירופה :-)...
ולגבי פנקסי הקהילות - האם ישנו אינדקס המפרט את היישובים המופיעים בו, עם התעתיק הלועזי שלהם, כדי שנוכל להוסיפו לכאן?
ארנון הרשקוביץ 14:27, 24 בדצמבר 2006 (IST)

עיברות שמות מקומות

בכתיבת שמות מקומות ישנן שלוש חלופות עקרוניות:

  • תעתיק משפת המקור על-פי כללי התעתיק שייקבעו
  • תירגום שם המקום לעברית
  • שימוש בשם המוכר ביותר למשתמשים.

כל אחת מהחלופות מעוררות בעיות משנה. דוגמאות:

א.מחוז Małopolskie בפולין - נכתב בתעתיק פונטי מלופולסקה, או מאופלוסקה;

ב. אותו מחוז, ב"עיברות" - מופיע כאן באתר כ"פולין זוטא", ואילו בספרים שונים: "תת פולין", "פולין הקטנה".

ג. מחוז Śląskie בפולין נכתב בתעתיק פונטי: שלונסק, אך כאן באתר הוא מופיע כ"שלזיה" - השם הגרמני של המחוז השגור יותר בקרב חלק מהקוראים העבריים. לטעמי הידידותיות לקורא בהקשר זה עומדת בסתירה לעקרון הגנאלוגי, על פיו מצויינים שמות מקומות על פי הנהוג בהווה. ט-א 14:12, 13 בדצמבר 2006 (EST)

אנא תנו דעתכם לנושא.ט-א 11:15, 24 בדצמבר 2006 (IST)

חלופות לתעתיק שמות מקומות

  1. אם קיימים פנקסי קהילות - על פי הכתוב בהם.
  2. אם ישנה כתיבה שגורה בעברית - על פי כתיבה זו (כגון דמשק).
  3. תעתיק לאותיות לטיניות, ומהן - לפי החלטות האקדמיה.
  4. על פי אטלסים מפורטים עדכניים.

(אפרט ואשלים בהמשך) ט-א 07:26, 25 בדצמבר 2006 (IST)

נשמע מצוין!
אני מניח שהתכוונת לפעול בחלופות אלו, על פי סדרן, ורק אם אחת נכשלת - לעבור לבאה אחריה.
השלב הבא יהיה, כנראה, הפניה מדויקת לספרים המוזכרים (ואלו שעדיין לא), ואולי אף הזנת הערכים משם. כדאי לחשוב על זה, למרות שזה נראה מטורף...
אחר כך, נדבר על חלופה 3 - האם כדאי לתעתק מן הכתיב הלועזי או ישירות משפת המקור.
ארנון הרשקוביץ 10:14, 25 בדצמבר 2006 (IST)
קצת הקדמת להגיב :-) - עוד לא השלמתי את סיכום החלופות...
אפשרות התעתיק נראית לי מאד קשה ליישום, ואני רוצה לבדוק אם קיים אטלס שעשוי להוות מקור אמין. זה מצריך גישה לחנות או ספריה, כי האטלס שלי ישן מאד (ואולי מישהו אחר יתנדב).
לגבי הקלדת השמות מספרי הקהילה: עבור פולין קיים קובץ אקסל, אשר בדרך כלל תואם את המקור - אך לא תמיד. צריך לחפש אם הוקלדו גם ספרים נוספים, וזו אחת הסיבות לעיכוב בהשלמת ההצגה של הנושא.
אם לא קיימים - חשבתי על סריקת העמודים המתאימים ולא על הקלדה. רק לשם קבלת מושג, בכרך בודד מבין שמונה הכרכים של פולין, מופיעים 13 עמודים עם שמות ישובים.
בכל מקרה, הסתמכות על ספרים אינה אידיאלית לחיות מחשב. אני תוהה אם ידידנו הספרנים יסכימו להתנדב ולקבל את תיק בדיקת השמות מול מקור מוסכם מראש.
ט-א 10:48, 25 בדצמבר 2006 (IST)

אני ספרנית - ומוכנה לבדוק תמיד 2 כרכים של פנקס הקהילות של רומניה. הכרך השני נמצא ברשותי בבית, הכרך הראשון אזל ביד ושם - ואני מוכנה לגשת לספריה לבדוקמיכל 10:23, 22 בינואר 2007 (IST)

יופי!
בהזדמנות זו - קידום הנושא מתעכב מבחינתי כי הממצאים באטלס היו די מייאשים. הם הצביעו על כך כי לא ניתן לתעתק "נכון". עורך האטלס האוניברסיטאי השקיע, ככתוב במבוא, מאמצים רבים מאד בתיעתוק פונטי נכון - אך בסופו של דבר שמות הישובים שם שונים מאלה המופיעים בפנקסי הקהילות (למשל). כך שאני בינתים אובדת עצות... ט-א 07:11, 25 בינואר 2007 (IST)


פנקסי קהילות קיימים

  • פולין (8 כרכים)
  • גרמניה (3 כרכים (ואולי יותר - שניים נוספים היו בתהליך עבודה)
  • הולנד
  • יוגוסלביה
  • לטביה ואסטוניה
  • ליטא
  • סלובקיה
  • רומניה (שני כרכים)
  • לוב, תוניסיה
  • הונגריה
  • יוון

המשך הדיון

נראה לי שהעדיפות הראשונה היא דווקא לכתיבה השגורה בעברית, ואם הכתיבה בפנקסי הקהילות שונה, יש לציין אותה. בברכה, אבינעם 16:01, 4 במאי 2007 (IDT)

תעתיק עברי של העיירה Myjava

זקוקה לעזרה בתעתיק שם העיירה Myjava. האם יש למישהו את פנקס הקהילות סלובקיה? תודה! חוה 08:42, 22 בינואר 2007 (IST)

מחלוקת קשה!

שלום לכם,

הערך צ'רנוביץ שונה לצ'רנאוץ, על-פי הכתוב בפנקסי הקהילה. נראה לי שזוהי גישה שגויה. השם העדיף צריך להיות השם המוכר השגור והידוע, שהוא צ'רנוביץ'. נא דעתכם. אבינעם 23:58, 6 במאי 2007 (IDT)

בכלל לא חולקת עליך לגבי השם. חושבת בהחלט שצ'רנוביץ הוא השם המועדף. אך... מכיוון שהוחלט שפנקסי הקהילות קודמים לכל תעתיק אחר חשבתי שמן הראוי לדבוק בכך. גם אני סבורה שהשם צ'רנאוץ לא מתאים. חייבים להגיע להסכמה כל שהיא באופן כללי, אחרת נתחיל לנהל על כל שם עיירה דיון ורחוק לא נגיע.חוה 07:10, 7 במאי 2007 (IDT) נ.ב - ראו סעיף 4 בעמוד זה.
איני בטוח שיש כאן מחלוקת אמיתי, אלא רק חוסר מסוים בהבנות ומוסכמות. השם צ'רנאוץ הוא, על פי מיטב הבנתי, שמה האוקראיני הנוכחי של העיר. על פי המוסכמות הגנאלוגיות, זה צריך להיות שם העיר כאן אצלנו, ואני מניח שזוהי הסיבה שכך מופיע שמה בפנקס הקהילות.
מצד שני, צ'רנוביץ היה ונשאר שמה היהודי של העיר, אשר נגזר מן השם הגרמני שהיה מקובל בתקופה האוסטרו-הונגרית של העיר, ובעצם מאז מלחה"ע I אינו בשימוש.
לעניות דעתי, צריכות לחול על שמות העיירות אצלנו המוסכמות הגנאלוגיות המחמירות, אך אשמח לשמוע דעות נוספות. ברור שאין ביכולתנו לדון בכל עיר ועיר בנפרד, כיוון שהדבר יבטל את האחידות החשובה.
יכול להיות שאפשר לחשוב על דף שיכיל "תרגומון" לשמות עיירות, או על פתרון אחר כלשהו.
ארנון הרשקוביץ 07:49, 7 במאי 2007 (IDT)
ישנה בעייה עם השמות בפנקסי הקהילות. אין שם ממש אחידות לגבי השם כיום . ראו לדוגמא מארמארוש Maramaros שזהו שמו ההונגרי של החבל ואילו היום שמו הוא מרמורש Maramures ברומנית.חוה 07:55, 7 במאי 2007 (IDT)
כל עוד יש הפניה מהשם המקובל לשם ה'גנאלוגי' איני רואה כל בעייה. האנציקלופדיסט 08:14, 7 במאי 2007 (IDT)
במרמורש אין הפנייה.חוה 08:22, 7 במאי 2007 (IDT)
גם אני בעד אחידות, אולם אני סבור שהשם "המוביל", דהיינו שם הערך, אמור להיות השם המקובל והשגור. חיפוש בגוגל של צ'רנוביץ' (או טשרנוביץ) מוביל לעשרות תוצאות, ואילו צ'רנאוץ' (עדיין) לא קיים (בתקווה שאדון גוגל יבקר פה, ואז יהיה). לדעתי יש לשנות את סדר העדיפויות לפי:
  1. אם ישנה כתיבה שגורה בעברית - על פי כתיבה זו (כגון דמשק).
  2. אם קיימים פנקסי קהילות - על פי הכתוב בהם.
בברכה, אבינעם 08:42, 7 במאי 2007 (IDT)
לי אין התנגדות אך לי אישית קשה להחליט מתי שגור ומתי לא. האם לפי גוגל, האם לפי ויקיפדיה?
עוד דבר שמבלבל אותי הוא מתי להשתמש בכלל של האות א' (האקדמיה ללשון עברית). האם כשהשם אינו קיים בפנקס הקהילות. אשמח להבהרות.חוה 09:46, 7 במאי 2007 (IDT)
גוגל וויקיפדיה הם אכן קריטריונים אפשריים להיותו של השם נפוץ, הם כמובן אינם היחידים. ראשית יש להגיע להחלטה (שאני חותר אליה) שאכן שם הערך הוא השם הנפוץ. אחר-כך אפשר לבחון לגופו של מקום מהו השם הנפוץ. לגבי האלף, אני בודק עם האקדמיה ללשון לגבי עיראק, איראן ובלארוס. אם יהיה צורך - אבדוק לגבי מקומות נוספים. בברכה, אבינעם 17:22, 7 במאי 2007 (IDT)
תודה על ההבהרות. מבחינתי אין בעייה, אני מסכימה להצעה שלך.חוה 17:24, 7 במאי 2007 (IDT)
גם בעיני השם המקובל - הוא שצריך להיות, עם הפניות כמובן. ראו שיחה שלי על העיר צ'רנוביץ - גם יד ושם עצמו נוהג לשנות את השם במרוצת השנים.

בפנקס הקהילות - רשום גם טראנסילוואניה - עם א ו-וו כפולה - וכאן נרשם הערך טרנסילבניה, שנראה לי יותר.מיכל 23:06, 7 במאי 2007 (IDT)

אני עוקבת אחר הדיון, איך אין לי עמדה ברורה. גם "השם השגור" הוא מושג דינמי. ראו למשל פקין, שהפכה לבייג'ין. האם עוד מספר שנים כולם יכתבו "צ'רנאוץ"? לכן יתכן שהפתרון הוא להצמד לכלל הגנאלוגי (צ'רנאוץ'), וליצור הפניה כך שחיפוש צ'רנוביץ יוביל אוטומטית לצ'רנאוץ. עם זאת לא ברורות השלכות הגישה על תוצאות החיפוש בגוגל. בכל מקרה, כאמור, עמדתי אינה נחושה. ט-א 09:23, 8 במאי 2007 (IDT)

התרת המחלוקת

אני מביע כאן את דעתי האישית. על פי זו, יש להנהיג כלל אחיד אשר יהיה תקף לכל שמות היישובים. הכלל הוא הכלל הגנאלוגי: שם היישוב ייקרא כשמו היום בשפת המקום.

אני מאמין כי דרך זו, לא רק שהיא המדויקת ביותר, היא גם החינוכית ביותר, על מנת להנחיל ערכי אחידות והקפדה על כללים.

שמות "מקובלים" (מושג מעורפל למדי) יהיו קיימים במערכת עם הפניות לדף הנכון. השמות ה"מקובלים" יוזכרו, כמובן, בדף היישוב, ולכן יאונדקסו גם בגוגל.

זוהי, כאמור, דעתי.

גם ביחס לשמות מפנקסי הקהילות - אשר זוכים לעדיפות על פני השם ה"נכון" - אני מעט אמביוולנטי.


ארנון הרשקוביץ 15:25, 11 במאי 2007 (IDT)

לארנון, תודה על תשובתף המפורטת. אני מציע שבשלב זה זוהי תהיה המדיניות (ואני שומר לי את הזכות לקרוא עליה תיגר בהזדמנות אחרת...). בברכה, אבינעם 23:56, 14 במאי 2007 (IDT)
אגב, החלטה זוהי משליכה על שם הערך המתאימים לצ'רנוביץ (הדיון יתקיים מן הסתם שם). אבינעם 23:56, 14 במאי 2007 (IDT)

תעתיק מקומות וישובים - הצעה חדשה

עבור ישובים בעלי שמות עבריים:

  1. שימוש בשם העברי (כגון צרפת, דמשק, רבת-עמון).

עבור ישובים המופיעים בגשש העיירות:

  1. הסתמכות על השם הנוכחי של הישוב כפי שהוא מופיע בגשש העיירות
  2. תעתיק השם מגשש העיירות על-פי השגור בעברית - אם יש תעתיק שגור (כגון לודז')
  3. תעתיק השם הנ"ל לעברית לפי פנקס הקהילות - אם שם הישוב הנ"ל מופיע
  4. תעתיק לעברית לפי ההגיה, אשר מופיעה גם באטלסים עדכניים.

עבור ישובים אחרים:

  1. בירור השם הנוכחי של הישוב
  2. תעתיק השם הנ"ל לעברית לפי הגיה (התעתיק מופיע גם באטלסים עדכניים וניתן להעזר בהם).

בכל מקרה, כאשר קיים שם שגור השונה מהשם הנוכחי, ייפתח עבורו דף הפניה.

ט-א 13:19, 15 במאי 2007 (IDT)

מה פירוש ההצעה לגבי צ'רנוביץ? אבינעם 13:21, 15 במאי 2007 (IDT)
הפירוש הוא: צ'רניבצי. בסעיף הראשון לעיל השתדלתי להדגיש את ההבדל בין "שם עברי", לבין "שם שגור", ואם לא ברור אז ניתן לשפר את הניסוח.
כדי להיות ידידותיים למשתמש, כדאי להוסיף גם את אחד משני הכללים הבאים:
  1. כאשר יש שם שגור, הוא יוסף בסוגריים. למשל: "צ'רניבצי (צ'רנוביץ)"
  2. כאשר קיים שם שגור השונה מהשם הנוכחי, ייפתח עבור השם השגור דף הפניה לערך.
בכל מקרה, הפתרון חייב להיות כזה שהכללים הגנאלוגים לא יפריעו לקוראים למצוא את המידע הנדרש.
ט-א 13:32, 15 במאי 2007 (IDT)
עדיף לדעתי בלי הסוגריים בשם הערך. כבר עתה יש הפניה - אם כותבים צ'רנוביץ מגיעים לצ'רנאוץ (אני מאמין שזה ישתנה בקרוב לצ'רניבצי). אגב, אני בעד!. אבינעם 13:39, 15 במאי 2007 (IDT)
תודה - תיקנתי לעיל תוך שימוש במונח דף הפניה.ט-א 14:53, 15 במאי 2007 (IDT)
לאבינעם
כרגע ישנם כבר שני שמות בדף צ'רנוביץ. אם אני מבינה נכון את כוונתך, עלי למחוק את שני הדפים וליצור תחילה את דף צ'רנוביץ מחדש וממנו להפנות לדף צ'רניבצי.חוה 17:32, 15 במאי 2007 (IDT)
תודה רבה ט-א על המאמץ להבהיר את הדברים. אשתדל לדבוק בחוקים החדשים ואם אטעה תמיד אפשר לתקן.חוה 17:30, 15 במאי 2007 (IDT)
עדיין אין צורך למחוק אף דף צ'רנוביץ הוא דף הפניה, ואפשר לתקן את ההפניה - אין צורך במחיקה. אם נחזיר - גם אז אין צורך במחיקה. בברכה, אבינעם 19:21, 15 במאי 2007 (IDT)

תעתיק שמות מקומות יישובים - סיכום ביניים

על פי הצעתה הראויה של ט-א , ולאור הדיון שהתפתח כאן, הרי ניסוח מחודש של הכללים הנ"ל. לאחר ההסכמה על הניסוח המדויק, נעביר חלק זה לדף העזרה הרלוונטי:

שמות מקומות במערכת ויקיגניה

שמות מקומות ויישובים במערכת ויקיגניה ייכתבו בעברית על פי הכללים הבאים, המבוססים על מוסכמות התיעוד הגנאלוגי, כפי שפורטו לעיל:

  • אם ליישוב שם שגור בעברית (לדוגמא, לודז') - ייעשה שימוש בשם זה.
  • אחרת, ואם היישוב מופיע בגשש העיירות, יהווה שמו העיקרי בגשש (זה המודגש) בסיס לתעתוק כפי שיפורט מיד. אם היישוב אינו מופיע בגשש העיירות, יש לברר את שמו הנוכחי בשפת המקום. התעתוק לעברית ייקבע על פי סדר הקדימויות הבא:
  1. תעתיק כפי שמופיע בפנקס הקהילות
  2. תעתיק כפי שמופיע באטלסים עדכניים
  3. כללי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית

בכל מקרה, כאשר קיים שם שגור השונה מהשם הנוכחי, ייפתח עבורו דף הפניה.

ארנון הרשקוביץ 18:24, 15 במאי 2007 (IDT)

שוב: אבקש הסבר מה פירוש הכללים עבור צ'רנוביץ? בחינה ב"מבחן גוגל" מראה כ-7,000 מופעים לצ'רנוביץ ו-4 לצ'רניבצי, כך שדי ברור מהו השם השגור בעברית. האם לפי כלל זה שם הערך אמור להיות צ'רנוביץ או צ'רניבצי? בתודה, אבינעם 19:18, 15 במאי 2007 (IDT)
להבנתי, יש כאן ערבוב בין מספר בעיות:
  • הכללים שאני הצעתי הניחו שהתקבלה ההצעה ל"שם הנוכחי" (צ'רניבצי), בתוספת דף הפניה.
  • לפי הניסוח של ארנון, השם השגור הוא צ'רנוביץ - ובהסתמך על דעותיו הידועות אני חושבת שלא לכך הוא התכוון.
אבינעם ואחרים - אם לדעתכם הדיון לגבי השם השגור מול השם הגנאלוגי טרם הסתיים, אז מוקדם עדיין לעסוק בענייני ניסוח, וצריך להגיע להסכמה עקרונית. ט-א 20:24, 15 במאי 2007 (IDT)
אכן, כפי שהניחה ט-א, התכוונתי שצ'רניבצי הוא השם הראוי לככב בכותרת הדף. אני מניח שהניסוח שלי היה לקוי, ואולי כדאי לדבר על מקומות להם יש תרגום בעברית (האם בכלל יש דבר כזה?). למשל, ברור שאת France לא נתעתק לפרנס, כי אם נתרגם לצרפת. אשמח להתייחסותכם. ארנון הרשקוביץ 10:33, 16 במאי 2007 (IDT)
סוגיית מיקום הסיכום: בויקיפדיה יש קטגוריית ערכים שלמה העוסקת בתעתיק. השאלה אם נכון לפתוח גם כאן קטגוריה כזו, או להטמיע את הסיכום בדפי העזרה בלבד. ט-א 20:27, 15 במאי 2007 (IDT)
לט-א: אני עדיין מנסה להבין מהי כוונת המשורר, באמצעות הדוגמה. אבינעם 22:10, 15 במאי 2007 (IDT)
דומני שהתקשורת בין כולנו לקוייה בנושא הנוכחי. לפיכך הבה נבהיר קודם כל:
האם ניתן להגיע להסכמה שכאשר אין שם בעברית (כגון רבת עמון), שם הערך יהיה שמו הנוכחי (צ'רניבצי), אך יהיה גם דף הפניה בין השם השגור (צ'רנוביץ) לדף העיקרי? ט-א 11:11, 16 במאי 2007 (IDT)

תעתיק לעברית - סיכום ביניים שני

אנסה למזג בין הצעת ארנון להצעתי, להלן.

שמות מקומות ויישובים במערכת ויקיגניה ייכתבו בעברית על פי הכללים הבאים.

עבור ישובים בעלי שמות עבריים (למשל, שמות המופיעים בתנ"ך ונמצאים כיום בשימוש שוטף):

  • ייעשה שימוש בשם העברי (כגון צרפת, דמשק, רבת-עמון).

אחרת, אם הישוב מופיע בגשש העיירות:

  • שמו העיקרי של הישוב בגשש העיירות (זה המודגש) יהווה בסיס לתעתוק (כפי שיפורט מייד).

עבור ישובים שאינם מופיעים בגשש העיירות:

  • יש לברר את שמו הנוכחי של הישוב בשפת המקום.

התעתוק לעברית ייקבע על פי סדר הקדימויות הבא:

  1. תעתיק כפי שמופיע בפנקס הקהילות
  2. תעתיק כפי שמופיע באטלסים עדכניים
  3. כללי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית.

בכל מקרה, כאשר קיים שם שגור השונה מהשם הנוכחי, ייפתח דף הפניה מהשם השגור.

ט-א 11:33, 16 במאי 2007 (IDT)

תגובות לסיכום הביניים השני

הניסוח הנ"ל נראה לי קולע ומדויק, בפרט אם מבינים שצ'רנוביץ אינה השם העברי של היישוב המדובר... סביר להניח שנידרש לעדכן רשימה של אטלסים טובים, ובהמשך - להבין כיצד כללי התעתוק של האקדמיה ללשון עברית מיתרגמים לשפת אדם... ארנון הרשקוביץ 12:05, 16 במאי 2007 (IDT)

נכון, השם העברי הוא טשרנוביץ.... :-) אבינעם 13:59, 16 במאי 2007 (IDT)
הסיכום מקובל עלי. מבחינתי יש שתי דרישות ממערכת הכללים:
  1. שתהיה עקבית Wikipedia logo.png
  2. שאני אצליח להבין את הכללים
נראה לי שההצעה האחרונה מקיימת את שני התנאים. אולם, פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן אשאל: האם סטניסלבוב תקרא אצלנו איוונו-פרנקיבסק Wikipedia logo.png? בתודה ובברכה, אבינעם
ברור! (זו תשובה לשאלתך האחרונה) ארנון הרשקוביץ 07:57, 18 במאי 2007 (IDT)
מה שאומר שהדרישה השנייה מתקיימת :-) בתודה, אבינעם 11:01, 18 במאי 2007 (IDT)

כללי תעתיק למילים בשפה הרומנית מוויקיפדיה

הכללים כפי שנקבעו בוויקיפדיה לשימוש מי שמעוניין:

שיחת ויקיפדיה:כללי תעתיק למילים בשפה הרומנית המסתיימות באות iExternal link.png

מועדים לשמחה, חוה 19:47, 2 באוקטובר 2007 (IST)