שושלת גוראריה

ראשיתה של שושלת גוראריה (Gurarie; Gurarye) ברב אריה גוראריה, שכאשר התיישב בפלך מוהילוב, הביא בידו מגילת יוחסין עד לרבי יהודה ליוואי – המהר"ל מפראג בעל הספר "גור אריה", על כן נקראה מאז כל המשפחה בשם גוראריה.

צאצאיו

בנו של הרב אריה גוראריה היה ר' נתן גוראריה , שכיהן כרבה של העיירה וויטקא (Vyetka) בבלארוס ומתלמידיו המובהקים של בעל התניא.

לאחר שנתדלדל מצבו הכספי של ר' נתן, הוכרח לעזוב את ליאזנא – מקום מושב בעל התניא לטובת הרבנות בוויטקא.

בניו של רבי נתן היו רבי מאיר, עליו אמר ר' הלל מפאריטש שהוא אחד מ"שלושת ידידיו ורעיו היותר נאמנים" ורבי דוד, אבי המשך המשפחה.

לרבי דוד היו גם כן שני בנים: הרה"ח ר' אריה לייב, ורבי שניאור זלמן – אבי שלושת האחים הגבירים הידועים החסידים – רבי שמואל, רבי מנחם מענדל ורבי נתן.

מהם מסתעפת השושלת

לשמואל לא נותרו צאצאים. צאצאי מענדל הם ר' שמריהו גורארי, גיסו של הרבי מליבואוויטש, וסוניא רוזנבלום, אם משפחות חפר ובן צבי.

לנתן היו צאצאים רבים: מהם, הסוחר הלמדן יחיאל צבי, אבי משפחות גולדשמיד, נוסבכר וליפשיץ, חתנו של האדמו"ר מראדזין מרדכי ליינר. משה, מחשובי חסידי חב"ד בתל אביב. שמריהו, כנ"ל בתל אביב, אבי משפחות אייכנשטיין - האדמו"ר מזידיטשוב, חסקינד ובוטמן. שניאור זלמן, ראש המערך הארגוני של חב"ד בארצות הברית. והבת לאה, אשתו של הרב אליעזר קרסיק, רב חב"ד בת"א וראש תנועת חב"ד בישראל. אם משפחות: אשכנזי, חיטריק, גוראריה והמסתעף.