רשימות תושבים בארץ ישראל בתקופה העות´מנית ובתקופת המנדט הבריטי

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן דף זה נכתב במקור עבור פורום שורשים משפחתיים על ידי חבר הפורום: ארנון הרשקוביץ.
ארץ ישראל

מפקדי אוכלוסין הינם מקור חשוב מאוד מבחינה גנאלוגית. רבים מאיתנו היו מוכנים לתת הרבה מאוד, על מנת לראות מסמך רשמי כלשהו, ובו פירוט משפחתי של המשפחות אותן הם חוקרים. גם לגבי התקופה שלפני קום המדינה, ניתן למצוא רשימות אשר דומות באופיין למפקד אוכלוסין, וכאן אספר על ארבעה סוגים של רשימות אשר נערכו בתקופות העות´מנית והבריטית בא"י: מפקדי מונטיפיורי, מפקדי המנדט הבריטי, רשימות הבוגרים ורשימות הבוחרים.


התקופה העות´מנית

רישומי אוכלוסין מן המאה ה-19 - בה החלה העלייה הגדולה של יהודים לארץ ישראל ממזרח אירופה ומרוסיה הצארית - כמעט ואינם נגישים, ואלו שכן כתובים בטורקית של אותם הימים. המקור הנוח ביותר - ואולי היחיד - לרשימות תושבים מאותן השנים, הוא מפקדי מונטיפיורי. סר משה מונטיפיורי ביקר בארץ שבע פעמים, בין השנים 1827 ל-1875, ובחמש מתוכן ערכו אנשיו מפקדים בארץ, על מנת לעמוד על מצב התושבים. המפקדים נערכו בשנים: 1839, 1849, 1855, 1866, 1875. כמו כן, נערך מפקד הספרדים באלכסנדריה, מצרים, בשנת 1840.

המפקדים המקוריים נמצאים כיום במכון ללימודי יהדות בלונדון, והעתקים של רוב הדפים המקוריים (אם כי לא כולם) נמצאים במכון לתצלומי כתבי יד עבריים אשר בקומה התחתונה בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, במיקרופלימים הניתנים לעיון.

המפקד של שנת 1839 יצא בספר בשנת 1987, בהוצאת מרכז דינור לחקר ההסטוריה היהודית (באונ´ העברית בי-ם).

המפקדים מחולקים ליהודים ספרדיים ואשכנזיים - בערים צפת, טבריה, שכם, ירושלים, חברון, יפו, חיפה עכו וצידון. בנוסף, מחולקים תושבי ירושלים האשכנזיים ל"כוללים" - קבוצות יהודים אשר הגיעו מאותו איזור או מאותה מדינה, אשר קיבלו תמיכה מאותו מקום, וקיימו במסגרת זו מוסדות לימוד, עזרה וקבורה.

המפקדים הם בעברית, חלקם בכתב רש"י - ורובם קריאים ומסודרים. הרשימות מכילות את שמות הגברים, מקום מוצאם, שנת העלייה לארץ, גילם, מקצועם, מצבם הכלכלי, מצבם המשפחתי ובמקרה שהם נשואים: שם האשה ושמות הילדים וגילאיהם. בנוסף, ישנן רשימות אלמנות ורשימות יתומים ורשימות של מוסדות דתיים (בתי ספר, בתי כנסת, ישיבות וכו´). בין לבין, משולבים מכתבי תודה לנדיב הגדול, מונטיפיורי, על תמיכתו הנכבדה. מכתבים אלו נכתבו על ידי היהודים אשר ליקטו את המידע בקהילותיהם, עבור ה"סוקרים" של מונטיפיורי.

עד כה, נשמע כי המפקדים הללו הם מקור טוב למידע גנאולוגי קר ערך. אם כך, מה הבעיה? התשובה תהיה, בפשטות: חוסר בשמות משפחה. ניתן למצוא אנשים בעלי אותו שם, שבמקרה הטוב נבדלים זה מזה על ידי שם אביהם המצורף. אם איננו יודעים את שם האב, או אם זה אינו מצורף - יהיה עלינו לנסות ולמצוא מידע נוסף, אשר יעזור להפריד ביניהם: שנת לידה, עיר המקור, שם האשה וכו´; הבעיה היא, שלרוב אנו ניגשים למפקדים על מנת למצוא בדיוק את הנתונים האלה, והנה שוב מלכוד 22 בפעולה... (במקרים לא רבים, מצוין שיוך משפחתי כלשהו, אשר יכול לסייע לנו: "נכדו של...", "צאצא לרב הגדול..." וכו´).

פרט למציאת מידע אודות המשפחה, ניתן לעיתים גם לעקוב אחר שינויים במשפחה (התווספות/פטירת ילדים, התאלמנות, התייתמות) ואף אחר שינויים בשם המשפחה; "בונוס" נוסף: כיוון שהמידע שנאסף אומת על ידי ראשי הקהילות, ניתן למצוא גם חתימות שלהם בדפים; ולעיתים, אפשר למצוא לצד הפרטים המשפחתיים סיפורים ופרטים פיקנטיים, כמו סיבת העלייה, עיסוק, אופי וכו´.

במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בבית הספרים הלאומי, ישנו תיק, אשר מכיל אינדקס לגלילי המיקרופילמים, לפי מקום ולפי שנה. כך, אפשר להתמצא בקלות ולאתר מייד את הגליל אותו רוצים לקרוא.

תקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי (1922-1948)[1] נערכו בארץ שלושה מפקדים: בשנים 1922, 1931, 1939. מפקד אוכלוסיית המושבה פתח תקווה מ-1922 בר חיפוש מקוון באתר של החברה הגניאלוגית בישראל. המפקד האחרון נמצא בארכיון הציוני המרכזי בירושלים (קטלוג J4).

מידע מעניין ניתן למצוא, דווקא, לא ברשימות של ממשלת המנדט. באותה תקופה, תחת השלטון הבריטי, ניהלו היהודים בארץ "מדינה בתוך מדינה", עם מוסדות משלהם ומנהיגים משלהם וגם... ביורוקרטיה משלהם. הגוף המייצג היה אספת הנבחרים ואנשי היישוב כונו כנסת ישראל. פרט לכמה קבוצות אוכלוסיה יהודיות, הרוב הגדול של היהודים באותה תקופה, היו חברים ב"כנסת ישראל" ורשאים להצביע ל"אספת הנבחרים".

כדי לדעת מי רשאי היה להיות חבר ב"כנסת ישראל", ערכו אנשי היישוב רשימות של כל היהודים - גברים ונשים - בגילאי 20 ומעלה, אשר היו בארץ לפחות 3 חודשים (לעיתים, נוספו גם רשימות של בני 18 או 19 ורשימות של בעלי תפקידים בטחוניים, כמו שוטרים וחיילים). רשימות אלו נקראות רשימות הבוגרים והן מהוות מקור חשוב מאוד למחקר גניאולוגי.

בנוסף, נערכו רשימות בוחרים, הרשאים להצביע לאספת הנבחרים. הבחירות נערכו ארבע פעמים, בתאריכים: 19 באפריל 1920, 6 בדצמבר 1925, 5 בינואר 1931, 1 באוגוסט 1944.

שני סוגי הרשימות ממויינות, בדרך כלל, בסדר אלפביתי של שם המשפחה, ולאחר מכן (בערים הגדולות) מיון משני לפי שם הרחוב או השכונה, ולא לפי שם פרטי. כך, למשל, כהן אברהם שגר ברחוב רש"י, יופיע אחרי כהן בנימין מרחוב מימון. בחלק מן הערים, המיון הוא קודם כל לפי איזור הצבעה, לאחר מכן לפי שם משפחה, ולבסוף לפי רחוב.

הרשימות כתובות בעברית בכתב מודפס (בערים הגדולות ובחלק מן היישובים) או בכתב יד (בחלק מן היישובים הקטנים יותר), ומכילות את המידע הבא:

  • מספר סידורי;
  • שם משפחה;
  • שם פרטי וכתובת;
  • לעיתים - שם האב;
  • גיל ומוצא (ספרדי, אשכנזי, תימני וכו´);
  • לעיתים (בעיקר ביישובים קטנים): שנת העלייה, מקצוע ופרטים נוספים.

באופן כללי: ככל שהיישוב קטן יותר, המידע רב יותר....

בארכיון הציוני המרכזי בירושלים, ניתן למצוא את האוסף הגדול ביותר של רשימות בוגרים ורשימות בוחרים (בארכיונים של ירושלים, חיפה ות"א ניתן למצוא רשימות הרלוונטיות למקום), בקטלוג J1, לפי הפירוט הבא:

מצאי רשימות הבוגרים בארכיון הציוני המרכזי בי-ם
מצאי רשימות הבוחרים בארכיון הציוני המרכזי בי-ם


רשימות חלקיות ניתן למצוא בארכיונים מקומיים שונים או בארכיון המדינה - בכל מקרה, כדאי לבדוק מה בנמצא לגבי הרשימות בהן אתם מעוניינים.

מקורות

  1. "מפקדי מונטיפיורי מן המאה ה - 19", מאת ניל רוזנשטין (Neil Rosenstein), אבותינו, כרך 8, מס´ 2, קיץ 1992, עמ´ 25-28.
  2. "שני מקורות למחקר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי", מאת קרול קלפסדל (Carol Clapsaddle), אבותינו, כרך 8, מס´ 3, סתיו 1992, עמ´ 35-56.

הערות שוליים

  1. לשלטון המנדט הבריטי קדם שלטון צבאי בריטי בארץ ישראל (בשנים 1917 - 1920). ביולי 1920 הועבר השלטון מממשל צבאי למנהל אזרחי בראשות "נציב עליון". החל ב-11 בספטמבר 1922 בריטניה החלה בשלטון המנדטורי באופן רשמי.