ראדו לופו

ראדו לופו (ברומנית: Radu Lupu; ‏30 בנובמבר 1945 בגאלאץ, רומניה – 17 באפריל, 2022. היה פסנתרן יהודי רומני שהתיישב בבריטניה ובשווייץ. הוכר כאחד מגדולי הפסנתרנים בדורו.

לופו הקליט אלבומים רבים. הוא היה מועמד לשני פרסי גראמי וזכה באחד, ב־1996, עבור אלבום שכלל שתי סונטות לפסנתר של שוברט. בין אותות הכבוד שקיבל היה מפקד (CBE) במסדר האימפריה הבריטית.

הוריו

• מאיר לופו - עורך דין
• אנה לופוו מלבית גאבור, מורה במקצועה

קורות חיים

• בגיל שש החל ללמוד נגינה בפסנתר, ובגיל 12 הופיע לראשונה בתוכנית מלאה של יצירות שהלחין בעצמו. בגיל 14 זכה במלגה והחל ללמוד בקונסרבטוריון של בוקרסט, שם למד בין שאר אצל מורתו של דינו ליפאטי.
• בשנת 1961 זכה במלגה ללימודים בקונסרבטוריון של מוסקבה, שם למד אצל היינריך נויהאוס ובהמשך אצל סטניסלב נויהאוס, עד שנת 1969. הוא זכה בפרס ראשון בשלוש תחרויות: ואן קלייבר] (Van Cliburn) בשנת 1966, תחרות ג'ורג'ה אנסקו (Enescu) הבינלאומית בשנת 1967, והתחרות הבינלאומית של לידס בשנת 1969. בשנת 1989 זכה בפרס "אוויאטי" היוקרתי של אגודת המבקרים האיטלקית.

ראדו לופו הוזמן דרך קבע לנגן עם כל התזמורות הגדולות בעולם, ביניהן הפילהרמונית של ברלין, (שאיתה פתח את פסטיבל זלצבורג 1986, בניצוח ריקרדו מוטי), תזמורת הקונצרטחבאו ההולנדית, כל התזמורות החשובות של לונדון, וכל התזמורות האמריקאיות הגדולות. הופעתו הראשונה החשובה בארצות הברית הייתה בשנת 1972, עם תזמורת קליבלנד ודניאל בארנבוים בניו יורק ועם התזמורת הסימפונית של שיקגו וקרלו מריה ג'וליני. לופו ניגן בכל פסטיבלי המוזיקה החשובים והיה אורח קבוע בפסטיבל זלצבורג ובפסטיבל לוצרן.

• ביוני 2019 הצהיר על רצונו לסיים את הקריירה האמנותית שלו בתום אותה עונה.

• לופו מיעט במתן ראיונות לכתבים מחשש לעיוות דבריו או לציטוטים מחוץ להקשרם.

היה נשוי פעמיים. נישא לראשונה לצ'לנית אליזבט וילסון ב-1971. התגורר בלוזאן עם רעייתו השנייה, דליה, ילידת רומניה, כנרית בתזמורת המקומית.

• לופו נפטר בלוזאן לאחר מחלה ממושכת, בגיל 76.

קישורים חיצוניים

• בוויקיפדיה בעברית
• בוויקיפדיה באנגלית Radu Lupu