הרב עקיבא איגר

תמונת הרב עקיבא איגר

רבי עקיבא (גינז) איגר (י"ד חשוון תקכ"ב 1761 - י"ג תשרי תקצ"ח 1837) רב, פוסק וראש ישיבה. בנם של משה גינז וגיטל איגר. נולד בעיירה אייזנשטט שבבורגנלנד, אוסטריה בשנת תקכ"ב (1761), ונפטר בעיר פוזנן שבפולין בתקצ"ח (1837). ממתנגדי הרפורמה.

חייו

רבי עקיבא איגר נולד בעיירה אייזנשטט בשנת 1761. הוא למד אצל דודו, הרב וולף איגר בורוצלב (ברסלאו). התחתן בשנת 1780 עם גליקכן, בתו של הסוחר יצחק מרגלית מלשנו (ליסא). חמיו נתן לו בית עם ספריה וגינה בלשנו, והחזיק את משק ביתו, כך שעקיבא איגר יכול היה להקדיש את עצמו ללימודיו ולניהול הישיבה שלו ללא הפרעה.

לאחר פטירת אשתו גליקכן, הוא נישא בשנית (1796) לאחייניתה ברנדל לוי, בתם של יהושע פייבלמן הלוי ומצה מרגלית, ואחותו של שמעון לוי (הרב מפורדון).

בשנת תק"ן (1790) התחוללה שריפה בליסא, רוב בתי העיר עלו באש, ויצחק מרגלית איבד את כל רכושו. עקיבא איגר מצא מחסה לו ולמשפחתו בעיר רביץ, ולאחר מכן התמנה לרב במרקיש פרידלאנד, והקים שם ישיבה בשנת תקנ"א. בשנת תקע"ד (1814) הוא הוכתר כרבה של העיר פוזנן תוך התנגדות קשה של אנשי הרפורמה, אשר ראו בו אישיות אורתודוקסית מדי. הוא נפטר בשנת תקצ"ז (1837), ונקבר בפוזנן.

על מצבתו נכתב: "פ"נ הרב רבינו עקיבא איגר, עבד לעבדי ה' בק"ק מ' פרידלאנד ובק"ק פוזנא. נאסף אל עמיו ביום ה' י"ג תשרי שנת תקצ"ח לפ"ק" (ראו תמונה).

נוסח זה תואם את הנוסח עליו ציווה בצוואתו, למעט שינוי אחד: בצוואה נכתב "הרב ר' עקיבא איגר", ואילו אנשי פוזנן כתבו "הרב רבינו עקיבא איגר". (מקור: כתב זאת זכרון).

חתנו היה רבי משה סופר (החת"ם סופר).

כיתוב על מצבתו של עקיבא איגר מתוך הספר: משה פיננר כתבי יד ברלין, תרכ"א. רשימה מספרים הנדפסים וכתבי יד עמוד 117

יצירתו

רבי עקיבא איגר התפרסם בגלל למדנותו בתלמוד, ויצירתו מהווה חלק מהלימוד הקלאסי בישיבות. חשיבותו כפוסק ניכרת בתשובותיו בהלכה, אשר משמשות כמקור חשוב לפוסקים בדורות שאחריו (כדוגמת כתבי החת"ם סופר). רוב יצירתו התפרסמה לאחר מותו, על-ידי צאצאיו.

הערה: ספרים רבים כוללים "איגרת התעוררות" אשר מיוחסת לרב עקיבא איגר. אך מחקרים אחרונים מראים שאיגרת זו כלל לא נכתבה על ידו.

ספריו

• תשובות רבי עקיבא איגר - שו"ת
• הגהות על הש"ס גליון הש"ס
• הגהות רע"א על השו"ע
• דרוש וחידוש על הש"ס
• תוספות רע"א על המשנה
• כתב וחותם על הש"ס
• קושיות עצומות על הש"ס
• פסקים ותקנות, ירושלים תשל"א
• ועוד ספרים רבים.

צאצאים

רשימת הצאצאים להלן מבוססת על ההקדמה לספר "פסקים ותקנות" מאת עקיבא איגר, עם מעט השלמות מאנציקלופדיה לחכמי גליציה. חשוב להדגיש כי מקורות אחרים מציינים פרטים שונים לגבי שנות הלידה והפטירה של חלק מהצאצאים.

מאשתו הראשונה גליקכן מרגלית (1763 - 1796)

• אברהם איגר (1781 לשנו - 1853). גר ברביץ ובסוף ימיו היה רב ברוגוזנו. נפטר א דר"ח כסלו תרי"ד, ונקבר בפוזנן.
• שיינדל איגר (1784, לשנו - 1797 ברומברג. נישאה לדודסון ונתאלמנה בחיי אביה.
• שלמה איגר (נולד 1786, לשנו (ליסא), נפטר 1852 לשנו). היה אב"ד קאליש ומאוחר יותר אב"ד פוזנן. נפטר י"א טבת תרי"ב, ונקבר בפוזנן. שם אשתו גולדה.
• שרה (שרל) איגר (1790 לשנו - 1832 פרסבורג). נישאה למשה סופר, החת"ם סופר.

מאשתו השניה ברנדל לוי (1780 - 1836)

• משה איגר (1801 - 1879 ). גר בוורשה. שם אשתו גיטל.
• בנימין וולף איגר (1808 - 1870,ברלין). התגורר ביוהנסבורג (פרוסיה). התחתן בשנת תק"פ.
• פייבלמן איגר. נולד תקס"ח ונפטר בימי עלומיו.
• יצחק לייב איגר. התגורר בלומזה ולאחר מכן ביוהנסבורג[1].
• שמואל איגר. התגורר במינסק.
• ראדיש איגר (נפטרה 1849). אשת הרב וולף שיף מוואלשטיין. נפטרה כ"ד אב תר"ט ונקברה בוורוצלב.
• פרידה (פריידכה) איגר (נולדה בפוזנן, נפטרה ב-1877 בלובלין). אשת ר פישל גרודשטיין מלובלין.
• גיטל איגר (1811 - 1881, וורוצלב). אשת ר' שמואל קורנפלד מברודי. התגוררו בפוזנן. נפטרה כ"ז ניסן תרמ"א ונקברה בוורוצלב. בעלה ר' שמואל נפטר כ"ו אב תרל"ה ונקבר בוורוצלב.
• רבקה איגר (1812 - 1884 ). אשת הרב חיים שמואל בירינבוים מפיליצה מחבר הספר "רחש לבב". התגוררו בפוזנן ואחר כך בדובנו רבתי ושם קבורתם. הרב חיים שמואל נפטר ער"ח ניסן תרמ"ז.
• ביילה איגר (1822 - 1889. אשת ר' מאיר לייב הכהן רוזנס (כנראה מברודי). נולדה תקפ"ב ונפטרה כ"ג שבט תרמ"ט, ונקברה בוורוצלב.
• בונים איגר (~1821, פוזנן - 1867). התגורר בבז'זני (ברעזאן). נזכר בדרוש וחדוש כתובות ג' ע"א, ושו"ת בית יצחק או"ה. נפטר ד' חשוון תרכ"ח, והשאיר אחריו אלמנה וחמש בנות.
• דוד איגר (1824 - 1877). נפטר כ' שבט תרל"ז ונקבר בוורוצלב.
• יסכה איגר (1827 - 1881). אשת הרב יהושע ברלינר. נפטרה ג' דחוה"מ פסח תרמ"א ונקברה בוורוצלב.

מקורות מידע נוספים

• כתב זאת זכרון (תולדות משפחת איגר - סופר), אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער, ניו-יורק
• אנציקלופדיה לחכמי גליציה, מאיר וונדר, ירושלים תשל"ח - תש"ן
• זקני מחנה יהודה, יהודה אריה ליב בן יצחק בלכרוביץ, ורשה תרצ"ט
• פסקים ותקנות, עקיבא בן משה איגר, ירושלים תשל"א
• מוריה מ"ה, שנה א' ג-ד, "איגרת התעוררות שיוחסה לרעק"א בטעות", הרב יוסף בוקסבוים

מקורות מידע לצאצאי עקיבא איגר

• אברהם יצחק ברומברג, הגאון ר’ שלמה איגר ובנו יהודה ליב איגר, ירושלים המכון לחסידות, תשי"ח.
• הרב שמעון הירשלר (ליקט), יהודה לקדשו :מסכת חייו ופעליו, הליכותיו... של... רבי יהודה לייב אייגר..., תל אביב,שם עולם, תשנ"ט-תשס"א.

קישורים חיצוניים

• אילן משפחת Loeb ובתוכו שושלת איגר
• הרב עקיבא איגר בוויקיפדיה העברית
• הערך הרב עקיבא איגר ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
• שאול בלום, גדולי ישראל : חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר : זמנו, חייו פעולותיו וערכו לדורות, במלאת מאה שנה לפטירתו: י"ג תשרי שנת תקצ"ח, בהיברובוקס
• מרדכי וייץ, עטרת פז : תולדות הגה"ק רבנו עקיבא איגר : אבד"ק מרקיש פרידלנד ופוזנא : למלאת מאה שנה לפטירתו, י"ג תשרי שנת תקצ"ח : חייו, נישואיו, אבותיו, חותניו וייחוסם ובניו, בהיברובוקס
• שלמה סופר (בן הכתב סופר שהיה בן החת"ס)), חוט המשולש, בהיברובוקס (ספר על רעק"א והחת"ס והכת"ס)
• הרב ד"ר עקיבא ברוך פוזנר, רבנו עקיבא איגר זצ"ל (למלאת מאה שנים לפטירתו), סריקת היברובוקס של כתב העת "המסלה"
• בירחון "היהודי" במלאת מאה שנים לפטירתו: חיים קרלינסקי, רבי עקיבא איגר זצ"ל (למלאת מאה שנה לפטירתו. תקצ"ח-תרצ"ח); ע' בן-עזרא (ליקוט), רבי עקיבא איגר בפי העם (בהיברובוקס)
• הרב יוסף יהושע אפפעל (אב"ד ליעדז), רבנו רבי עקיבא איגר, סריקת היברובוקס של גיליון י"ד של "שרידים : בטאון רבני אירופה" בעמ' י"ג-כ"א
• "תולדות רבינו עקיבא איגר" בעתון "הכרמל" בשנה השמינית (תר"ל) בשלושה חלקים בסריקה באתר "עתונות יהודית היסטורית": גיליון 6 (ח' בכסלו {12 בנובמבר 1869}) בעמ' 6-5, גיליון 8 (כ"ד בכסלו {28 בנובמבר}) בעמ' 5, גיליון 10 (י"ג בטבת {17 בדצמבר}) בעמ' 7-6