משפחת קורץ מויז'ניץ

כיתוב תמונה

מחפש שורשי משפחת קורץ מויז'ניץ.

• קורץ חיים נולד בסביבות 1850, התחתן עם רבקה גולדה, ונולדו להם חמישה ילדים. כולם נולדו בויז'ניץ בוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית.

צאצאים

• משה הבכור (אב סבי)מכיוון שהיה המבוגר כולם קראו לו אלתר,
• הבן השני ישעיהו וולף יליד 1886,
• הבן השלישי אריה מאיר לייב,
• אחות בשם גיטל שהתחתנה עם בן משפחת הייט
• אחות נוספת שבינתיים לא הצלחתי להגיע לשמה שנשאה ועברה לגור באמריקה.

משה אלתר התחתן עם פיגה והיו להם מספר ילדים ידוע לי שמותיהם של שבעה ילדים הבכור בשם מאיר לייב(שהוא סבי),בן בשם בנימין,בן בשם אפרים יליד 1916 בן בשם קופל ושני בנות בשם פפי(נישאה לשרול) וסילקי והבן הצעיר אושר יליד 1919. לאחר לידת אושר נפטרה פיגה וכל שידוע לי הוא התחתן בשנית אם מיכלה ילידת 1888.

ישעיהו וולף התחתן עם חנה ילידת 1886 ולהם נולד בן בשם הירש יליד 1920 שלושתם ניספו בשואה בגטו מוגילב.

אריה מאיר לייב התחתן עם שרה לבית משפחת דרסינובר להם נולד בן בשם ליפמן יליד 1923 שנרצח בשואה בפולין ושלוש בנות בשם יטי,ריקה ורוזה.

אושר הבן הצעיר של משה אלתר נמסר למשפחת פיסטינר שהיתה גרה באותו אזור. בגלל שלאביו היה קשה לגדל תינוק בן יומו לאחר שאימו נפטרה. לאחר כשש שנים אביו משה אלתר רצה אותו בחזרה והיה משפט והוחלט שאושר יוחזר לאביו,אך אושר לא רצה ובדרך לבית אביו ברח לביתו הקודם למשפחת פיסטינר,נעל את הדלת ולא נתן לאביו להיכנס ולקחת אותו, אביו ראה שהוא לא רוצה לחזור ומעדיף להישאר עם משפחתו שגדל בה ואז הוא ויתר. אושר היה נפגש עם אחיו והם היו כמו חברים ולא כאחים. אושר למד לעבוד כחייט אצל לייב דרסינובר אח של שרה אשתו של דודו אריה לייב מאיר קורץ. פעם אחרונה שהוא נפגש עם אחיו מאיר לייב היה כאשר בא לשחק כדורגל בסטרוז'ינץ בסביבות השנים 1935-8,שם היה גר מאיר עם אישתו. ב-1940 לפני כניסת הצבא הרוסי לויז'ניץ אושר עזב את ביתו וחצה את הגבולות לצבא הרוסי הוא נתפס וישב במחנה ריכוז רוסי שבע שנים, כאשר חזר לא מצא את משפחתו פיסטינר או קורץ חלקם עלו ארצה חלקם לארצות אחרות.

עדות משפחת קורץ

קורץ מאיר נולד ב-1906 בויז'ניץ בצפון בוקובינה לאביו קראו משה אלתר ולאמו קראו פיגה.

קלרה קורץ לבית משפחת קלינגר נולדה ב-1907 לאביה קראו משה ולאמה קראו שפראינה לבית זומר , היו לה שני אחים ,יעקב וצבי הרש,הם חיו בעיירה סטורוז'ינץ, היה להם משק קטן של עזים ע"י גדות הנהר. קורץ מאיר נישא לקלרה וב-1940 נולד להם בן בשם משה ,הם התגוררו סטורוז'ינץ ברחוב נויוולדגאסה, מאיר עבד כאופה וקלרה מכרה מוצרי חלב בסטורוז'ינץ , בצר'רנוביץ ובסביבה.צבי הרש היה רווק ועבד כפחח. ביולי 1941 נכנסו לעיר הצבא הגרמני והרומני והשתלטו על העיר.חיילים בלווי תושבים מקומיים התפרסו בין רחובות העיר עברו מבית לבית דפקו על הדלתות וצעקו ,לצאת שידיהם מורמות, כל מי שהשתהה ואו שלא הספיק לצאת החוצה נורה במקום. לכל אחד ניתנה האפשרות לקחת רק תיק אחד שהוא יכול לקחת בעצמו, תוך כדי איומים והשפלות הם צעדו למקום ריכוז במרכז העיר,ונצטוו לשבת כידיהם מורמות במשך שעות רבות. ביום השני הופרדו מאיר נשלח לבית היתומים. קלרה ובנה משה נשלחו למלון צנטרל.הם היו ללא אוכל ושתייה כ-שלושה ימים,לאחר כשבועיים, שהוחזקו עצורים הוקם הגטו בעיר,שם נפגשו יחד מאיר קלרה ובנם וצבי הרש קלניגר אח של קלרה ,זמן קצר לאחר הקמת הגטו החלה ההגליה,לטרנסניסטריה תחילה נלקחו כל המשפחות ששם משפחתם מתחיל מ-א' ועד פ' ומאוחר יותר נלקחו השאר.

בספטמבר 1941 הוגלו מאיר , קלרה ומשה בנם , יעקב ופפי נלקחו למוגילב מצ'רנוביץ, לצבי הרש ניתנה אפשרות להישאר בסטרוז'יניץ , כי הוא היה בעל מקצוע נדרש, פחח ,אך הוא לא רצה להישאר ורצה להיות עם משפחתו , הם הוכנסו לקרונות משא כ-70 נפשות בקרון, הנסיעה ארכה כשלושה ימים עד למרקולשטי שם הורדו והועמדו בשורות ונצטוו להשליך את כל דברי הערך לתוך קערה גדולה ונאמר להם שמי שיסתיר דברים ולא ימסור מרצונו יוצא להורג. במחנה לא היה אוכל וגם מחסור במי שתייה. ומשם צעדו בשורות דרך יער קוסאוץ מסלול זה נבחר כדי לעקוף ולהימנע מהליכה בכביש ראשי אל טרנסניסטריה לעיר ימפול, המרוחקת כ80 עד 100 ק"מ אך בגלל תנאי השטח היה אורכו של מסלול הצעידה 150 ק"מ כל מי שלא יכול ללכת נורה, בדרך נרצח צבי הרש ע"י חייל ,שהכה אותו וירה בו למות.המטרה היתה לדחוף את השיירות אל מעבר לבוג אך היא נכשלה והם פוזרו בעירה שעל הבוג ברשאד. בברשאד גרו בגטו בבית הרוס ללא חלונות ודלתות בטמפרטורות נמוכות של כ-20 מעלות תחת לאפס, ישנו על הרצפה הרטובה, עם מספר משפחות באותו החדר.ברשאד היתה מקום הריכוז הגדול ביותר של השיירות שהגיעו מימפול וסבלו מטיפוס,המגפה נמשכה עד שהסתיימה מעצמה,יום יום נספו מהמגפה כ-12 יהודים, שירות הקבורה קרס ממספר העצום של המתים במיוחד ממחלת הטיפוס, המתים היו זרוקים ברחובות והכלבים אכלו מהגופות. בברשאד ומחוז בלטה נספו כ-27000 יהודים

קלרה נשלחה לעבודות פרך,וגם נאלצה לכבס לגרמנים והרומנים במכבסה.

ב-מרץ 1942 נשלח מאיר לעבודות פרך לבלטה, משה וקלרה נשארו בברשאד

ביולי 1942 מאיר ברח מהמקום שבו עבד וחזר לברשאד , הוא נתפס ונשלח לבית הסוהר .

בנובמבר 1942 חזר שוב לברשאד למשפחתו וכשנה עבד שם במאפיה של הגרמנים.

בנובמבר 1943 שוב נשלח לעבוד במאפיה בבלטה.

בגטאות היה אסור לצאת אחרי השעה 6 בערב: מפקד מחנה הז'נדרמריה בברשאד היה מתהלך תמיד שיכור והכה כל מי שנקלע לדרכו ברחובות הגטו ושובר חלונות כדי לאלץ נשים לצאת החוצה ואז היה אונס אותן. באחד הימים יצא אדם מביתו לחברתו , שגרה בבניין אחר . אחד החיילים ראה אותו ורדף אחריו אך לא הצליח לתפוס אותו. החייל קרא לקצין האחראי (שהיה שיכור)והוא החל לחפש אחריו בטרוף העיף אנשים מקומות גבוהות של הבניין ירה לכל עבר,כאשר לא מצא את האיש הוא העמיד את האנשים שהיו ליד הקיר והחל לירות בהם אחד אחד.הגיע לאבי משה וקלרה אימו ואבי אמר: בגרמנית "אני מפחד",לאחר שאימו קלרה אמרה לו להגיד כך,אז הקצין הוריד את האקדח ושאל: "מאיפה הילד יודע גרמנית?" אימו קלרה ענתה שהם באו לחפש את בעלה שהוא חייל .הקצין אמר שילכו לישון ושבבוקר לא ימצא אותם שם.לפנות בוקר הם ברחו מהמקום, והצליחו להגיע להסתתר אצל אישה נוצרייה שהסכימה להחביא אותם "בבוידם", לאחר כמה זמן בלתי משוער כשיכלו , נסעו לבלטה כדי להיפגש עם האב מאיר. באותה זמן הגיעו לאזור חיילים רוסיים שכבשו את המקום,והחלו לגיס את כל הגברים שהיו חולים ופצועים בבגדים בלוים, נעלים קרועות, רגלים פצועות וסובלים מרעב קשה,החילים הרוסים הוצאו כל גבר ורשמו את שמותיהם כדי להמשיך ולהילחם נגד הגרמנים ואז מאיר האב גויס לצבא הרוסי. קלרה ומשה נשארו שם, ולמחייתם קלרה התפרנסה מגילוי עתידות למקומיים ע"י קריאה בקלפים. כאשר לא שמעו תקופה ממאיר, הרוסיים ישתלטו על האזור והסכנה חלפה , הם החליטו לחזור לסטורוז'ינץ במסע ארוך באמצעות רכבות.

בסטורוז'ינץ, הם חזרו וגרו בבית הישן שעדיין היה פנוי. משה חלה מאוד היה לו חום גבוה בעקבות תולעים בקיבה, הרופאים שהגיעו לבדוק אותו חשבו שמדובר במחלת הדיזנטריה ובידדו את הבית. קלרה ומשה הצליחו לברוח הגיעו לצ'רנוביץ, לקרובת משפחה(גיסתו של יעקב אח של קלרה)אשר, עבדה בגן ילדים . קלרה ביקשה ממנה שתשיג להם תרופה לריפוי המחלה של משה. משה קיבל את התרופה המתאימה והבריא.ושוב חזרו לביתם בעיר סטרוז'יניץ'. היו כשנה בסטורוז'ינץ חיפשו מידע על מאיר רק לאחר שנה קיבלו מידע שהוא ברומניה ואז נסעו לרומניה ומצאו אותו בבוקרסט,וחיו בצריף גדול עם כל הפליטים היהודים מהאזור.

לאחר כשנה הפליגו באונית המעפילים פן יורק(קיבוץ גלויות) ופן קרסנט(העצמאות) הגיעו לארץ ונשלחו לקפריסין נעצרו והיו במחנה חורף 69 משה היה בנוער בני עקיבא במחנה.

ב-1948 הגיעו ארצה נשלחו לגור באופן זמני בפרדס חנה, לאחר כחצי שנה עברו להתגורר בחיפה. מאיר עבד כאופה במאפיית אפשטיין בבת גלים וכאשר המאפייה נסגרה עבר לעבוד במאפיית אחדות חיפה.

מאיר קורץ נפטר ב-1975 בגיל 69 קלרה(קלינגר)קורץ נפטרה ב-1992 בגיל 85 (ביום השואה).

משה קורץ התחתן ב-1965 עם שושנה לבית משפחת אהרון, שנולדה ביאשי רומניה 1947. נולדו לו שני ילדים צביקה(1970) ומאירה (1978), צביקה נישא ב1997 לאסתר ילידת 1971 לבית משפחת אורנשטיין ונולדו לו שני ילדים שירה (1999) ליחי (2002).

ה' קורץ .. עלה ארצה בזקנתו כדי למות כאן נקבר בצפת בשנת 1900 בערך יליד ויזניץ כנראה , קורץ אברהם בנו= והיו לו 4 צאצאים. שניים רשומים כאן פרל שנשאה לה' הלר ילדה שני בנים =פנחס הלר + אלי הלר-הראל שניהם קבורים בארץ אהרון -מנדל- קורץ = הילד השני הוא נולד בויזניץ ב 1884 נקבר בחיפה ב 1935 נישא לרוזה לבית טוכמן, ילידת ויזניץ 1884 נקברה בתל-אביב 1955 בויזניץ עלו מברלין לפלשתינה בשנים 1933-4 לזוג נולדו 3 בנים, כולם נולדו 2ילדים גילה ורינה., גאורג יליד 1904 נקבר בניו-יורק ב 1975 משה יליד 1912,נקבר בחיפה ב 1983 נולדו 2ילדים שולה 1941 ומירה. אוסקר-אוזיאס(אושי-יהושע)יליד 1905 גר בחיפה ונקבר בחיפה 1991, נולדו לו שני ילדים דניאל 1938 ולאה 1948.

קורצים מויז'ניץ שנספו בשואה/יד ושם

ישעיהו וולף קורץ: נולד ב ויז'ניץ בשנת 1886 לחיים ורבקה. הוא היה סוחר ונשוי לחנה. לפני מלחמת העולם השנייה התגורר ב ויז'ניץ רומניה בזמן המלחמה הוא היה ב מוגילוב הוא נספה ב מוגילוב

חנה Kurc נולדה ב Kitow בשנת 1886, היתה עקרת בית ונשואה. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה בויז'ניץ רומניה,. בזמן המלחמה היא היתה ב מוגילוב Podolskiy, Ukraine (USSR). חנה נספתה ב מוגילוב

הירש קורץ נולד ב ויז'ניץ בשנת 1920 לישעיהו וולף וחנה. הוא היה חייט ורווק. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב ויז'ניץ רומניה הוא נספה ב מוגילוב, Belorussia (USSR)

ליפמן Kurc נולד ב Wisnitz בשנת 1923 לאריה ושרה. הוא היה תלמיד ורווק. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב ויז'ניץ רומניה. בזמן המלחמה הוא היה ב Poland. ליפמן נספה בשואה.

מיכלה קורץ נולדה בויז'ניץ בשנת 1888. היא היתה עקרת בית ונשואה למשה. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה בויזניץRomania. בזמן המלחמה היא היתה ב מוגילובPodolskiy, Ukraine (USSR). היא נספתה ב מוגילוב, Ukraine (USSR).

חנה קורץ נולדה בשנת 1882. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה בויז'ניץ רומניה.

גולדה קורץ נולדה בויז'ניץ בשנת 1919 למרדכי ומטה. היא היתה תופרת ונשואה לאברהם. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב ויז'ניץ רומניה בזמן המלחמה היא היתה ב אוקרינה טרנסניסטריה(USSR). גולדה נספתה בשנת 1942 בשואה.

קורץ בנו נולד בויז'ניץ בשנת 1921 למרדכי ומטה. הוא היה חייט ורווק. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב ויז'ניץ רומניה בזמן המלחמה הוא היה ב אוקרינה טרנסניסטריה(USSR). הוא נספה בשנת 1942 בשואה.

צבי קורץ Herschil נולד ב ויז'ניץ לפנחס. הוא היה פקיד בבית מסחר ונשוי לרייזיל. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב ויז'ניץ. בזמן המלחמה הוא היה ב ויז'ניץ. הוא נספה ב טרנסניסטריה אוקרינה(USSR) בגיל 60.

רבקה קורץ נולדה בשנת 1904, היתה עקרת בית ונשואה לליבל. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב ויז'ניץ רומניה בזמן המלחמה היא היתה ב ויז'ניץ רומניה. רבקה נספתה בשנת 1941 ב טרנסניסטריה אוקרינה(USSR).

Gersh קורץ נולד בשנת 1912 ל Shaiye. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב ויז'ניץ רומניה. הוא נספה במוגילוב Podolskiy, Ukraine (USSR).

ברטה Schiber לבית קורץ נולדה ב ויז'ניץ בשנת 1918 להרשל ורייזיל. היתה תופרת ונשואה לאהרן. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב צ'רנוביץ רומניה. בזמן המלחמה היא היתה ב צ'רנוביץ רומניה. ברטה נספתה ב טרנסניסטריה אוקרינה (USSR) בגיל 22.

אפרים קורץ נולד בויז'ניץ Wijnitza בשנת 1875. היה נשוי לחנה לבית גוטמן. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב סוצ'אבה רומניה. אפרים נספה בשנת 1941 ב Shargorod.

היינדל קורץ נולד ב Viznita בשנת 1876 לדוד ו Cane. הוא היה סוחר. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב בנילה ע"נ סירט רומניה. בזמן המלחמה הוא היה ב מוגילוב Ukraine (USSR). היינדל נספה בשנת 1941 במוגילוב סוצ'אבה

חיה קורץ Chaja נולדה ב ויז'ניץ בשנת 1867 למנדל ודבורה. היא היתה עקרת בית ונשואה לאפרים. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב צ'רנוביץ רומניה בזמן המלחמה היא היתה בצ'רנוביץ רומניה. היא נספתה בטרנסניסטריה (USSR)