ההרשמה לאתר פתוחה. הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך
מרמורש
מרמורש Maramures ברומנית, מארמארוש Maramaros בהונגרית, חבל ארץ היסטורי שהשתייך לטרנסילבניה וכיום מחוז (judet) ברומניה. בירתו של המחוז היא באיה מארה Baia Mare והוא משופע ביערות ורוב בתיו, מבני הציבור ובתי הכנסיות עשויים מעץ.
בעבר היה מקום מושבם של 35,000 יהודים חסידיים בעיקרם. בשנת 1944 לאחר שהנאצים פלשו לאזור, נשלחו כל יהודיה למחנות השמדה וביניהם למחנה אושוויץ. בסיום מלחמת העולם השנייה שבו אליה כ-8000 יהודים שהיגרו במרוצת השנים למדינות אמריקה ולארץ ישראל.
גיאוגרפיה ואקלים
מרמורש שוכנת בצפונה של רומניה וגובלת במולדבה, אוקראינה והונגריה. הרי מרמורש נמצאים בצפון צפון מזרחה, הרי רודנה בדרום מזרחה והרי לאפוש בדרום מערבה. רוב שטחה של מרמורש מורכב מהרים וגבעות. כמות המשקעים באזור רבה ונעה בין 800 מ"מ לערך בעמקים ל-1400 מ"מ בהרים.
היסטוריה
מרמורש היתה בעבר בעלת גבולות שונים מהגבולות כיום. לראשונה היא מוזכרת במסמך משנת 1199. כתוצאה מתהליך ארוך שנמשך במאה הארבע עשרה היא עברה לשליטתה של ממלכת הונגריה ובירתה היתה סיגט Sighet (Maramarossziget).
לפני מלחמת העולם הראשונה השתייכה מרמורש להונגריה ולאחריה חולקה כאשר חלקה הצפוני נמסר לצ'כוסלובקיה (ונבלע במסגרת חבל קרפטו-רוס) וחלקה הדרומי נמסר לרומניה. ממשלת רומניה הרחיבה את שטח המחוז וכללה בו ישובים נוספים כן הפכה את העיירה באיה מארה לבירת המחוז במקומה של הבירה ההיסטורית סיגט.
יהדות מרמורש
מקורה של יהדות מרמורש הוא מגליציה, בדרכם כשנמלטו מן הפוגרומים, חצו את גליציה ובוקובינה עד הגיעם למרמורש. בשלהי המאה השבע עשרה מוזכרים ראשוני היהודים שהיגיעו והתיישבו בבורשה. בתקופה זו עדיין לא היתה ליהודים זכות לבעלות על אדמה ובעבור זכות הישיבה במקום היה עליהם לשלם לאציל המקומי מיסים. יהודי האזור היו שונים מבחינה תרבותית משאר חלקיה של הונגריה. רוב היהודים היו עובדי אדמה פשוטים ויראי שמים ורובם היו קשורים לחצר חסידית כזו או אחרת. השפה השלטת באזור היתה יידיש. יהודים אלו היו סוחרים, עגלונים, עובדי אדמה, רועי צאן ומצבם הכלכלי היה בדרך כלל ירוד. חלק קטן מן היהודים היה בעל מנסרות לעצים אשר סיפקו עבודה לזמנים קצרים, בהם היו יהודי העיירות עובדים בכריתת עצים ואחר כך במנסרות ולבסוף בהשטתם של העצים על דוברות למקומות מרוחקים. במרמורש פעלו מספר ישיבות, חלקו גדולות וחשובות. כמו כן פעלו בה מעל 250 רבנים, מהם למעלה ממאה פרסמו ספרי קודש שונים. רבנים ישבו בכשלושים מתוך מאה וחמישים הישובים בהם גרו יהודים (בחלק מישובים אלו גרו רק משפחות בודדות).
במפקד 1930 נמנו באזור 34,053 יהודים.
משפחות ממרמורש
- משפחת גאנץ - בורשה
- משפחת דרטלר - רוסקובה
- משפחת פרל - בורשה
- משפחת שכטר - רוסקובה
רבני מרמורש
בתי כנסת ובתי עלמין
בכל מרמורש נותרו שלושה בתי כנסת ששינו את יעודם וקרוב לארבעים בתי עלמין בכפרים אשר בחלקם נותרו מספר מועט של מצבות, כמו ברוסקובה שבה הוסרו כמעט כל לוחות השיש וכל שנותר הם עמודי אבן בודדים מפוזרים בשדה, ללא כל גידור. בית הכנסת ברוסקובה שהיה עשוי מאבן הועבר לשמוש מקומי כחנות. בתי כנסת פעילים קיימים רק בסיגט (בית הכנסת שנבנה בשנת 1902) ובית כנסת נוסף שנמצא בבאיה מארה.
מספר התלמידים בישיבות מרמורש בשנת 1930 [1] | |||
עיירה | מספר תלמידים | ||
וישאו דה סוס | 300 | ||
סיגט | 150 | ||
חוסט | 130 | ||
סלטווינה | 110 | ||
רכוו | 135 | ||
רוסקובה | 75 | ||
סטרימטורה | 55 | ||
דרגומירשט | 45 | ||
קרטשינו | 35 |
אישים ידועים
אלי ויזל חתן פרס נובל לשלום וסופר. נולד ב-30 בספטמבר 1928, סיגט רומניה להוריו שלמה ויזל ושרה לבית פייג.
יהדות מרמורש בשואה
באוגוסט 1940, הועברה מרמורש לחזקת הונגריה הכבושה בידי הנאצים. יהודים פוטרו ממקום עבודתם ועל ילדיהם נאסר להגיע לבתי הספר. במרץ 1944 הגיעה ההוראה לשאת טלאי צהוב. שבועות ספורים לאחר מכן החלו השלטונות לעבור מדלת לדלת לאסוף את היהודים ולנעול את בתיהם. היהודים נאספו לגטאות ומשם נשלחו למחנות השמדה. כ-38,000 יהודי מרמורש נספו בשואה.
גטאות באזור מרמורש
- גטו סיגט - הוקם 18-20.4.1944. בגטו שהו 11,000 יהודים מסיגט ושתי עיירות בסביבה.
- גטו ברבשט - בגטו שהו 3,000 יהודים.
- גטו דרגומירשט -הוקם 15.4.1944. בגטו שהו 3,000 יהודים.
- גטו ווישו העליונה - הוקם 16-23.5.1944. בגטו שהו 14,000 יהודים בנוסף ליהודי העיירה שמספרם כלל 4,000 נפשות.
משלוחים למחנות מאזור מארמארוש | |||
תאריך | עיירה | מספר הנשלחים | |
16.5.1944 | סיגט | 3007 | |
18.5.1944 | סיגט | 3248 | |
19.5.1944 | וישו דה סוס | 3032 | |
20.5.1944 | סיגט | 3104 | |
21.5.1944 | וישאו דה סוס | 3013 | |
22.5.1944 | סיגט | 3490 | |
23.5.1944 | וישאו דה סוס | 3023 | |
25.5.1944 | וישאו דה סוס | 3006 | |
31.5.1944 | באיה מארה | 3073 | |
5.6.1944 | באיה מארה | 2844 |
לאחר השואה
לאחר השואה חזרו רק 8,000 יהודים להתגורר במרמורש. במחצית השנייה של המאה העשרים, החלה הגירה מסיבית של היהודים הנותרים לאמריקה הצפונית והדרומית וכן למדינת ישראל. כיום חיים פחות ממאתיים יהודים בכל מרמורש (בערים סיגט ובבאיה מארה).
רישומים גנאלוגיים
רישומים גנאלוגיים ניתן למצוא בארכיון בבאיה מארה Baia Mare. ישנה אפשרות לשלוח לארכיון מכתב באנגלית, המפרט את הבקשה לתעודה. יש לציין את שנת הלידה ושמות ההורים וכל פרט אחר הידוע שיכול לסייע באיתור התעודה. התשובה המתקבלת מן הארכיון היא ברומנית. אם נמצאו התעודות המבוקשות, תפורט במכתב צורת התשלום. בדרך כלל התשלום הוא בהעברה בנקאית לחשבון בנק ברומניה. לאחר ההעברה הבנקאית, יש לשלוח העתק של אישור ההעברה הבנקאית לארכיון הלאומי בבוקרשט. התעודה מגיעה בדואר רשום כעבור שבועיים עד חודש.
הארכיון בבאיה מארה
D.J.A.N. Maramureş Director Viorel Rusu
B-dul Bucureşti nr.26, Baia Mare, Cod poştal 430052 Romania
טל:0262/437948
הארכיון הלאומי בבוקרשט
Arhivele Naţionale (sediul central) Director general Corneliu-Mihail Lungu
B-dul Regina Elisabeta nr.49, sector 5, Bucureşti, 050000
טל: 021/3126710; 3037080/11029
רישומי חיים
פרענומעראנטן
- בספר שרף פרי עץ חיים, משה שוהם, טשערנאוויץ, תרכו - פרענומעראנטן מעיירות שונות במרמורש. רוב הרשומים אינם נושאים שמות משפחה אך מצויין מאיזו עיירה הם.
ראו גם
HFPJC - פרויקט שיקום בתי עלמין באירופה
לקריאה נוספת
- גרוס שלום יהודה, כהן יצחק יוסף (עורכים), ספר מארמארוש מאה ושישים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, בית מארמארוש, תשמ"ג
- השואה בצפון טרנסילבניה, מאמר מיד ושם באנגלית
- יקותיאל יהודה גרינוואלד, מצבת קודש, ניו יורק, תשיב
רשימת מקורות
- יקותיאל יהודה גרינוואלד, טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן, קולומבוס אוהיו, 1945.
- HOLOCAUSTUL ÎN TRANSILVANIA DE NORD, (ברומנית)
- גדליהו שטיין, ספר זכרון בורשה, קריית מוצקין, תשמ"ה
- אתר הקהילה היהודית ברומניה
- אתר על גיאוגרפיה של מרמורש
הערות שוליים
ראו רשימת מקורות
- ↑ יקותיאל יהודה גרינוואלד 1945
קישורים חיצוניים
- מפת מרמורש תחת שלטון הונגריה 1918
- גזטיר משנת 1877 ובתוכו פירוט מספר היהודים בכפרים במרמורש (הונגרית)
- נתוני מפקדים ממרמורש. הקובץ בפורמט PDF הורד מן הרשת. ניתן להוריד