ההרשמה לאתר פתוחה. הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך

מרמורש

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרמורש ההיסטורית כמחוז בממלכת הונגריה

מרמורש Maramures ברומנית, מארמארוש Maramaros בהונגרית, חבל ארץ היסטורי שהשתייך לטרנסילבניה וכיום מחוז (judet) ברומניה. בירתו של המחוז היא באיה מארה Baia Mare והוא משופע ביערות ורוב בתיו, מבני הציבור ובתי הכנסיות עשויים מעץ.

בעבר היה מקום מושבם של 35,000 יהודים חסידיים בעיקרם. בשנת 1944 לאחר שהנאצים פלשו לאזור, נשלחו כל יהודיה למחנות השמדה וביניהם למחנה אושוויץ. בסיום מלחמת העולם השנייה שבו אליה כ-8000 יהודים שהיגרו במרוצת השנים למדינות אמריקה ולארץ ישראל.

גיאוגרפיה ואקלים

מרמורש שוכנת בצפונה של רומניה וגובלת במולדבה, אוקראינה והונגריה. הרי מרמורש נמצאים בצפון צפון מזרחה, הרי רודנה בדרום מזרחה והרי לאפוש בדרום מערבה. רוב שטחה של מרמורש מורכב מהרים וגבעות. כמות המשקעים באזור רבה ונעה בין 800 מ"מ לערך בעמקים ל-1400 מ"מ בהרים.

נוף אופייני במרמורש, באדיבות משפחת אונגר יוני 2007

היסטוריה

מרמורש היתה בעבר בעלת גבולות שונים מהגבולות כיום. לראשונה היא מוזכרת במסמך משנת 1199. כתוצאה מתהליך ארוך שנמשך במאה הארבע עשרה היא עברה לשליטתה של ממלכת הונגריה ובירתה היתה סיגט Sighet ‏ (Maramarossziget).

לפני מלחמת העולם הראשונה השתייכה מרמורש להונגריה ולאחריה חולקה כאשר חלקה הצפוני נמסר לצ'כוסלובקיה (ונבלע במסגרת חבל קרפטו-רוס) וחלקה הדרומי נמסר לרומניה. ממשלת רומניה הרחיבה את שטח המחוז וכללה בו ישובים נוספים כן הפכה את העיירה באיה מארה לבירת המחוז במקומה של הבירה ההיסטורית סיגט.

שער מעץ האופייני לאזור מרמורש והכנסייה ברוזווליה. באדיבות משפחת אונגר יוני 2007

יהדות מרמורש

מקורה של יהדות מרמורש הוא מגליציה, בדרכם כשנמלטו מן הפוגרומים, חצו את גליציה ובוקובינה עד הגיעם למרמורש. בשלהי המאה השבע עשרה מוזכרים ראשוני היהודים שהיגיעו והתיישבו בבורשה. בתקופה זו עדיין לא היתה ליהודים זכות לבעלות על אדמה ובעבור זכות הישיבה במקום היה עליהם לשלם לאציל המקומי מיסים. יהודי האזור היו שונים מבחינה תרבותית משאר חלקיה של הונגריה. רוב היהודים היו עובדי אדמה פשוטים ויראי שמים ורובם היו קשורים לחצר חסידית כזו או אחרת. השפה השלטת באזור היתה יידיש. יהודים אלו היו סוחרים, עגלונים, עובדי אדמה, רועי צאן ומצבם הכלכלי היה בדרך כלל ירוד. חלק קטן מן היהודים היה בעל מנסרות לעצים אשר סיפקו עבודה לזמנים קצרים, בהם היו יהודי העיירות עובדים בכריתת עצים ואחר כך במנסרות ולבסוף בהשטתם של העצים על דוברות למקומות מרוחקים. במרמורש פעלו מספר ישיבות, חלקו גדולות וחשובות. כמו כן פעלו בה מעל 250 רבנים, מהם למעלה ממאה פרסמו ספרי קודש שונים. רבנים ישבו בכשלושים מתוך מאה וחמישים הישובים בהם גרו יהודים (בחלק מישובים אלו גרו רק משפחות בודדות).

במפקד 1930 נמנו באזור 34,053 יהודים.


משפחות ממרמורש

  • משפחת גאנץ - בורשה
  • משפחת דרטלר - רוסקובה
  • משפחת פרל - בורשה
  • משפחת שכטר - רוסקובה

רבני מרמורש

בתי כנסת ובתי עלמין

בכל מרמורש נותרו שלושה בתי כנסת ששינו את יעודם וקרוב לארבעים בתי עלמין בכפרים אשר בחלקם נותרו מספר מועט של מצבות, כמו ברוסקובה שבה הוסרו כמעט כל לוחות השיש וכל שנותר הם עמודי אבן בודדים מפוזרים בשדה, ללא כל גידור. בית הכנסת ברוסקובה שהיה עשוי מאבן הועבר לשמוש מקומי כחנות. בתי כנסת פעילים קיימים רק בסיגט (בית הכנסת שנבנה בשנת 1902) ובית כנסת נוסף שנמצא בבאיה מארה.

מספר התלמידים בישיבות מרמורש בשנת 1930 [1]
עיירה מספר תלמידים
וישאו דה סוס 300
סיגט 150
חוסט 130
סלטווינה 110
רכוו 135
רוסקובה 75
סטרימטורה 55
דרגומירשט 45
קרטשינו 35

אישים ידועים

אלי ויזל Wikipedia logo.png חתן פרס נובל לשלום וסופר. נולד ב-30 בספטמבר 1928, סיגט רומניה להוריו שלמה ויזל ושרה לבית פייג.

יהדות מרמורש בשואה

באוגוסט 1940, הועברה מרמורש לחזקת הונגריה הכבושה בידי הנאצים. יהודים פוטרו ממקום עבודתם ועל ילדיהם נאסר להגיע לבתי הספר. במרץ 1944 הגיעה ההוראה לשאת טלאי צהוב. שבועות ספורים לאחר מכן החלו השלטונות לעבור מדלת לדלת לאסוף את היהודים ולנעול את בתיהם. היהודים נאספו לגטאות ומשם נשלחו למחנות השמדה. כ-38,000 יהודי מרמורש נספו בשואה.

גטאות באזור מרמורש

  • גטו סיגט - הוקם 18-20.4.1944. בגטו שהו 11,000 יהודים מסיגט ושתי עיירות בסביבה.
  • גטו ברבשט - בגטו שהו 3,000 יהודים.
  • גטו דרגומירשט -הוקם 15.4.1944. בגטו שהו 3,000 יהודים.
  • גטו ווישו העליונה - הוקם 16-23.5.1944. בגטו שהו 14,000 יהודים בנוסף ליהודי העיירה שמספרם כלל 4,000 נפשות.


משלוחים למחנות מאזור מארמארוש
תאריך עיירה מספר הנשלחים
16.5.1944 סיגט 3007
18.5.1944 סיגט 3248
19.5.1944 וישו דה סוס 3032
20.5.1944 סיגט 3104
21.5.1944 וישאו דה סוס 3013
22.5.1944 סיגט 3490
23.5.1944 וישאו דה סוס 3023
25.5.1944 וישאו דה סוס 3006
31.5.1944 באיה מארה 3073
5.6.1944 באיה מארה 2844

לאחר השואה

לאחר השואה חזרו רק 8,000 יהודים להתגורר במרמורש. במחצית השנייה של המאה העשרים, החלה הגירה מסיבית של היהודים הנותרים לאמריקה הצפונית והדרומית וכן למדינת ישראל. כיום חיים פחות ממאתיים יהודים בכל מרמורש (בערים סיגט ובבאיה מארה).

רישומים גנאלוגיים

רישומים גנאלוגיים ניתן למצוא בארכיון בבאיה מארה Baia Mare. ישנה אפשרות לשלוח לארכיון מכתב באנגלית, המפרט את הבקשה לתעודה. יש לציין את שנת הלידה ושמות ההורים וכל פרט אחר הידוע שיכול לסייע באיתור התעודה. התשובה המתקבלת מן הארכיון היא ברומנית. אם נמצאו התעודות המבוקשות, תפורט במכתב צורת התשלום. בדרך כלל התשלום הוא בהעברה בנקאית לחשבון בנק ברומניה. לאחר ההעברה הבנקאית, יש לשלוח העתק של אישור ההעברה הבנקאית לארכיון הלאומי בבוקרשט. התעודה מגיעה בדואר רשום כעבור שבועיים עד חודש.

הארכיון בבאיה מארה

D.J.A.N. Maramureş Director Viorel Rusu

B-dul Bucureşti nr.26, Baia Mare, Cod poştal 430052 Romania

טל:0262/437948

הארכיון הלאומי בבוקרשט

Arhivele Naţionale (sediul central) Director general Corneliu-Mihail Lungu

B-dul Regina Elisabeta nr.49, sector 5, Bucureşti, 050000

טל: 021/3126710; 3037080/11029

רישומי חיים

פרענומעראנטן

  • בספר שרף פרי עץ חיים, משה שוהם, טשערנאוויץ, תרכו - פרענומעראנטן מעיירות שונות במרמורש. רוב הרשומים אינם נושאים שמות משפחה אך מצויין מאיזו עיירה הם.

ראו גם

HFPJC - פרויקט שיקום בתי עלמין באירופה

לקריאה נוספת

רשימת מקורות

הערות שוליים

ראו רשימת מקורות

  1. ↑ יקותיאל יהודה גרינוואלד 1945

קישורים חיצוניים


Wiki.png חלק מן התכנים בדף זה נלקחו מהוויקיפדיה האנגלית ומוגשים בכפוף לGnu Free Documentation Licence
אוחזר מתוך "http://wikigenia.org.il/index.php?title=מרמורש&oldid=97572"