מקורות וביבליוגרפיה למחקר גנאלוגי על יהדות רומניה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקורות וביבליוגרפיה למחקר גנאלוגי על יהדות רומניה מאמר זה הינו מאמר מומחה. אנו מודים למחבר על כתיבת המאמר ועל האישור לפרסמו.


הקדמה

לוסיאן זאב הרשקוביץ
נולד ברומניה בשנת 1947, בעל תואר M.A בהסטוריה מאוניברסיטת יאסי (Jassy), רומניה. עלה ארצה בשנת 1972, למד ספרנות באוניברסיטה העברית בירושלים והסטוריה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. פרסם מאמרים על ההסטוריה של יהודי רומניה בכתבי עת אחדים. עובד כספרן מומחה בספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים. המאמר המובא כאן מבוסס על הרצאתו של לוסיאן בכנס הבינלאומי ה - 24 לגנאלוגיה יהודית (ירושלים, יולי 2004), והוא תורגם ונערך מאנגלית (על ידי משתמש:ארנון הרשקוביץ).

מטרת מאמר זה היא להציג מקורות למחקר גנאלוגי על יהדות רומניה תוך נסיון לענות על שתי שאלות:

מהם המקורות היהודים והלא-יהודים בתחום זה? היכן נמצאים מקורות אלו כיום? המקורות היהודים הם המסמכים של הקהילה היהודית, חברות-קדישא, אגודות סוחרים ואמנים, מצבות מבתי עלמין יהודים, רשימות מבתי ספר יהודים, ספרות רבנית, תיעוד זכרונות (בעל פה ובכתב) רשומות משפחתיות ומכתבים, ואף עתונות יהודית. המקורות הלא יהודים הם מפקדי אוכלוסין ומסמכים שונים, בעיקר בשפה הרומנית.

למרות שקהילות יהודיות קטנות היו במולדביה (Moldavia) ובוולכיה (Wallachia) כבר מאמצע המאה ה - 16, נתרכז בעיקר במאות ה - 18 עד ה - 20, לאחר גלי ההגירה הגדולים לאזורים אלו (שהתאחדו להיות רומניה בשנת 1859) מהאימפריות השכנות: אוסטריה, רוסיה וטורקיה. רוב יהודי מולדביה ווולכיה היו אשכנזים עם רקע תרבותי של יהדות גאליציה ורוסיה, למרות שבתוך הקהילה היו גם קבוצות קטנות של ספרדים ממדינות הבלקן. התיעוד בקהילות ובארגונים השונים הוא בעיקר מן התקופה 1870-1770.

פרטי הפרסומים אליהם אתייחס בהמשך, מופיעים במלואם ברשימה הביבליוגרפית, בסוף המאמר.



מקורות יהודיים

1. פנקסים

בשנת 1999, פרסם ההסטוריון איציק שוורץ-קארא[1]. (Iţic Schwartz-Kara) רשימה של 75 פנקסים מהקהילות היהודיות של "רומניה הגדולה", הכוללת את הממלכה הישנה של רומניה, טרנסילווניה (Transylvanya), בסרביה (Besserabia) ובוקובינה (Bucovina). הרשימה כוללת הן פנקסים שנשמרו והן כאלו שאבדו, אך מוכרים מפרסומים חלקיים ומאזכורים במקורות אחרים (קטעי פנקסים פורסמו על ידו במגוון כתבי עת מדעיים, מגזינים וחוברות בין השנים 1955-1938 ובשנות ה - 90 של המאה ה - 20). מעולם לא פורסמה רשימה מלאה של פנקסי הקהילות ברומניה. חלק מן הפנקסים (השמורים) המוזכרים אצל שוורץ-קארא, נשמרו באוסף הפרטי שלו. לאחר מותו, בשנת 2001, הועבר האוסף הפרטי שלו לארכיון הלאומי של רומניה (National Archives of Romania) שלוחת יאסי (Jassy). על פי שמועות, חלק מן האוסף (ובו גם פנקסים), נתרם או נמכר בשנות חייו האחרונות, וייתכן כי הגיע לידי ארכיונים או ידיים פרטיות בישראל או בארה"ב, ללא ציון מוצאם.

באוסף של שוורץ-קארא, ייתכן והיו גם פנקסים (ורשימות אחרות) מתוך האוסף של "האגודה ההסטורית על שם יוליוס ברש"[2]. , אשר נוסדה בשנת 1886, על מנת להוכיח את עובדת המצאותם של היהודים ברומניה לאורך שנים. לאחר שחדלה האגודה מלהתקיים, נשמר האוסף שלה אצל מזכירה והעיתונאי היהודי משה שוורצפלד (Moses Schwarzfeld). האוסף שלו כלל גם פנקסים וכתבי יד יהודיים. לאחר מותו, בשנת 1943, התפזר האוסף שלו, וחלקים ממנו הגיעו, מאוחר יותר, למקומות שונים:

במאה ה - 20, לאחר השינוי שחל במעמדם של היהודים בעקבות האמנציפציהExternal link.png (1923-1919), החלו הקהילות היהודיות ומוסדותיהן הרבניים לשמור רישומים בצורה מודרנית. "חברי הקהילה" נרשמו ותועדו, רישומי לידה, נישואין, גירושין ופטירה נרשמו אף הם. חשוב לזכור, עם זאת, כי לא כל היהודים היו "חברי קהילה", ולעתים רק "חברים" היו נרשמים. לפעמים, רשימות הפטירה נשמרו אצל חברה-קדישא, שם צוינו גם מיקומי הקברים. למרבה הצער, רישומים רבים מאלו אבדו. חלקם, שמור בארכיון של הפדרציה של הקהילות היהודיות בבוקרשט או בקהילות עצמן.

חלק מן הפנקסים של הקהילות היהודיות ברומניה הוזכר אצל תיאודור לבנשטין-לביא (Theodor Loewenstein-Lavi) ונותחו על ידיו ב"פנקס הקהילות - רומניה" (ירושלים, 1969, 1980), ועל ידי אליהו פלדמן (Eliyahu Feldman), בעבודתו אודות ארגונים של בעלי מלאכה במולדביה בשנים 1860-1770.

2. רשימות מבתי ספר יהודיים

הארכיון של בתי הספר היהודיים ברומניה (Scolile Israelito-Române) נמצא בארכיון הלאומי של רומניה בשלוחות רבות - חלקם נמצא בארכיון של הפדרציה של הקהילות היהודיות בבוקרשט, חלקם בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, וחלקם בארכיון "אליאנס"External link.png בפאריס (Archives of the Alliance Israélite Universelle), אך רובם של המסמכים עוסק בסוגיות כספיות.

מסמכים הנוגעים לתלמידים בבתי ספר יהודיים ברומניה, הוזכרו על ידי ליביו רוטמן (Liviu Rotman) וקרול ינקו (Carol Iancu), גם הם בעשורים האחרונים.

מסמכים בנוגע לתלמידים יהודים מרומניה שלמדו בצרפת ובבית הספר החקלאי, "מקוה ישראל", שליד יפו, ובנוגע ליהודים שהיגרו מרומניה לאימפריה ההבסבורגית, לארה"ב ולארגנטינה (בסוף המאה ה - 19 ובתחילת המאה ה - 20) הוזכרו, אך לא פורסמו עדיין במלואם.

בשנים האחרונות, רשימות של תלמידים, מורים ועובדים יהודיים מאוניברסיטת יאסי, מן השנים 1948-1866, ורשימות של אנשי עסקים יהודיים ממולדביה, מן השנים 1950-1879, פורסמו על ידי ינקו בראושטין (Iancu Braustein), בהתבססו על מסמכים הקיימים בארכיון הלאומי של רומניה בשלוחת יאסי. אנשי עסים יהודים מרומניה ומשפחותיהם, מוזכרים גם במחקריו של אברהם רוזן (Avram Rosen).

3. התכתבויות משפחתיות ועצי משפחה

מעניינות מבחינה גנאלוגית הן התכתבויות משפחתיות, הכוללות פרטים אודות בני משפחות האליטה היהודית (אליטה חברתית, דתית, אינטלקטואלית, פוליטית או כלכלית), חלקן מן המאה ה - 18, ובעיקר מן המאות ה - 19 וה - 20. התכתבויות אלו נמצאות בארכיון הלאומי הרומני בבוקרשט, יאסי ובשלוחות מקומיות נוספות. רובן ברומנית, אך חלקן בעברית, יידיש, ספרדית-יהודית (לאדינו), צרפתית, גרמנית, רוסית, טורקית והונגרית. הקושי עבור החוקרים מסמכים אלו, הוא בכך שהם לא נכתבו עם אוריינטציה גנאלוגית, והם עוסקים בנושאים שונים. החיפוש בהם הוא לפי שם משפחה, ולכן בניית סיפור משפחתי מצריכה מעבר על כל התכתובות בהן מוזכרים שמות המשפחה הרצויים.

חשוב לציין, כי עצי משפחה וסיפורים משפחתיים אחדים פורסמו על ידי יהודים ממוצא רומני, רובם צאצאים למשפחות רבנים אשכנזיות, המציינים את מוצאם הגאליציאני. משפחות אחדות נחקרו על ידי הרב מאיר וונדר (Meir Wunder). כמה רבנים מרומניה, וכאלו שהינם ילידי רומניה, כתבו את סיפוריהם המשפחתיים. יעקב גלר (Jacob Geller) פרסם מידע גנאלוגי אודות משפחות רבנים מרומניה. סיפורים אחרים פורסמו על ידי ישראל בר-אבי (Israel Bar-Avi), שמעון רובינשטיין (Shimon Rubinstein), טיבריו לוסטיג (Tiberiu Lustig), יוסף וסרמן (Iosef Wasserman), דוד משה רוזן (David Moses Rosen), אלכסדנר שפרן (Alexander Shafran) ודוד שפרון (David Shafran).

4. ספרות רבנית

ספרות רבנית מכילה גם היא מידע גנאלוגי, ובפרט רשימות והקדמות לספרים ("הסכמות"), המכילים מידע על המחבר ומשפחתו. בהקשר זה, חשוב להכיר רבנים מרומניה הישנה, כמו: יוסף לנדאו (Joseph Landau), אריה ליב רוזן (Aryeh Leib Rosen), בצלאל זאב שפרן (Bezalel Zeev Schafran), חיים רולר (Haim Roller), חנוך שפרן (Hanoch Schafran); רבנים ממחוזות אחרים של "רומניה הגדולה", כמו: משולם רט (Meshulam Rath), יהודה לייב צירלסון (Yehuda Leib Tzirelson) וגם ממדינות אחרות, כמו: משה סופר (Moshe Sofer).

5. בתי עלמין ומצבות

כיתובים על גבי מצבות הם מקור גנאלוגי חשוב מאוד. ברומניה, בית קברות ישן הוא כזה שנפתח לפני שנת 1866 ונסגר בשנה זו, בה נכנס לתוקפו חוק שאסר קבורה באזורי מגורים. כמה בתי קברות יהודיים עתיקים פעלו ברומניה במאה השבע-עשרה - יאסי-צ'ורצ'י (Jasy-Ciurchi), בוטושאני (Botosani), דורוהוי (Dorohoi) - במאה השמונה-עשרה - בוקרשט-סבסטופול (Bucarest-Sevastopol), בקאו (Bacau), פיאטרה-ניאמץ (Piatra-Neamtz), גלאץ (Galatz), רומן (Roman), סירט (Siret) ואחרים - ובתחילה המאה ה - 19; בתי עלמין אלו הוקמו על אדמות ברובע היהודי, אשר ניתנו או ניקנו למטרה זו.

לצערנו, רוב בתי הקבות הללו נהרס, אם בגלל קשיי תחזוקה ואם בגלל מעשי וונדליזם. כזה היה המצב בפיאטרה-ניאמץ וברומן, אשר נהרסו בחלקם בסוף המאה ה - 19 על ידי ראשי ערים אנטישמיים, אשר הצדיקו את פעולתן בטיעון שבית העלמין מסוכן לבריאות הציבור. חלק מבתי העלמין העתיקים נהרסו כליל במהלך השואה (למשל בבוקרשט-סווסטופול, יאסי-צ'ורצ'י, גלאץ), תוך שימוש בטיעונים דומים. רוב הכיתובים מן המצבות לא הועתק - ונעלם.

האגודה ההסטורית על-שם ד"ר יוליוס ברש (במחצית השניה של המאה ה - 19), כמו גם אחרים, עד שנת 1940, יזמו העתקת הכיתוב על גבי מצבות, אך רק כאלו של אישים חשובים (רבנים, רופאים, גדולים בתורה, מנהיגי קהילות, עשירים וכדו'), ולרוב גם של בני זוגם וילדיהם. במסגרת האגודה ההסטורית (ע"ש יוליוס ברש), נחקר ותועד בית הקברות העתיק של יאסי-צ'ורצ'י, על ידי נ. בלדיצ'אנו (N. Beldiceanu), ו. שוורצפלד (W. Schwarzfeld), מנחם-מנדל בראונשטיין-מיבשן (Menahem-Mendel Braunstein-Mibashan). מחקרים מאוחרים יותר התבססו על מחקריהם אלו. בית העלמין בסירט הוא היחיד מבין בתי העלמין היהודיים הישנים ברומניה, שנחקר בצורה שיטתית. בתי קברות מודרניים יותר (כאלו שנפתחו החל משנת 1866) לא נחקרו, ובכל מקרה הועברו אליהם רק מצבות ספורות מבתי העלמין הישנים.

איציק שוורץ-קארא פרסם בין השנים 1994-1969 כיתובים ממצבות מבתי הקברות היהודיים בבקאו, פיאטרה-ניאמץ, בוטושני, דורוהוי ויאסי, בעיקר על מסך העתקים מסוף המאה ה - 19 וממצבות שזוהו על ידו.

כיתובים מבית הקברות היהודי הישן בבוקרשט, נאספו על ידי מאיר אברמוביץ הלוי, הוכנו להדפסה על ידי לזר רוזנבאום (אליעזר אילן) ואתנס נגויצה (Athanase Negoiţã), והודפסו על ידי אלכסנדר אליאן (Alexander Elian) בשנת 1965.

כיתובים ממצבות מבית העלמין היהודי היחידי ברומניה שנחקר בצורה יסודית - בית העלמין שבסירט - פורסמו על ידי סילביו סאניה (Silviu Sanie) (בוקרשט, 2000).

6. עתונות יהודית

העתונות היהודית ברומניה החלה לפעול באמצע המאה ה - 19, וניתן למצוא בה מידע בעל ערך גנאלוגי רב, בעיקר אודות אנשים מפורסמים ומשפחותיהם. המידע מפוזר על פני מאמרים ומכתבים למערכת בעיתונים גדולים ובעיתונים מקומיים. עתונים מרומניה במגוון שפות, שמורים בעיקר בספריה של האקדמיה הרומנית External link.png בבוקרשט, ובספריה של הפדרציה של הקהילות היהודיות של רומניה (גם כן בבוקרשט). רוב העיתונים שנשמרו הועתקו למיקרופילמים, ואלו נמצאים גם בספריה הלאומית והאוניברסיטאית באוניברסיטה העברית בירושלים (גבעת רם).

7. מקורות שונים

ענין רב בשורשיהם של יהודי רומניה, התעורר בקרב אחדים מהם כבר בשנות ה - 70 של המאה ה - 18. בעיקר, היו אלו משכילים יהודים מרומניה, שניסו להוכיח את שורשיהם הרומניים, על מנת לקבל אזרחות רומנית. הראשון מבין אלו, היה יעקב פסנטיר (Jacob Psantir), אשר פרסם ספר (ביידיש): "קורות היהודים ברומניה" (למברג, 1873). בשנים 1889-1886, פעלה האגודה ההסטורית על שם ד"ר יוליוס ברש, וחבריה אספו מקורות מידע על ההסטוריה של יהודי רומניה לשם אותה מטרה. בין חבריה שפעלו אז: האחים אליהו, ווילהלם ומשה שוורצפלד (Elias, Wilhelm and Moses Schwartzfeld), יעקב פסנטיר, משה גסטר (Moses Gaster), אליעזר שיין-שיינינו (Eliezer Schein-Săineanu), יצחק דוד באלי (Isaac David Bally), מנחם-מנדל בראונשטיין-מיבשן, א. ד. בירנברג (A. D. Birnberg), י. פייגלס (I. Feigeles), י. שפירא (I. Shapira) ואחרים. הם אף פרסמו רשימות של מקורות נבחרים וזכרונות מפי יהודים יוצאי רומניה ב"ספר השנה ליהודים" ("Anuar pentru Israeliţi") שהוציאו מדי שנה, ונערך על ידי מזכיר האגודה, משה שוורצפלד.

מאוחר יותר, בשנות ה - 30 של המאה ה - 20, פורסמו מקורות בעלי ענין גנאלוגי על ידי מאיר אברמוביץ הלוי (Meir Abramovici Halevy) ושותפים, בספר השנה "סיני" (יצא בבוקרשט), ובהם חלקים מפנקסים וכיתובים נבחרים ממצבות. מסמכים שונים פורסמו מחדש על ידי לזר רוזנבאום (Lazăr Rosenbaum) - אחר כך עיברת שמו לאליעזר אילן (Eliezer Ilan) - בחוברת שיצאה לאור בשנת 1948 בבוקרשט.



מקורות לא יהודיים

1. מפקדי אוכלוסין ורישומי אוכלוסין

מפקדי אוכלוסין הם מקור מידע גנאלוגי חשוב ביותר. מפקדים ישנים תיעדו עד שנת 1859 מידע על משלמי המסים ומשפחותיהם. הראשון מביניהם ממולדביה ווואלכיה, נערך בשנות ה - 50 של המאה ה - 18, על ידי הפקידות הרוסית (באותה תקופה, שלטה בשטחים אלו האימפריה הרוסית). מפקד יעיל וחשוב ("Catagrafie") נערך בשנת 1824 במולדביה, למטרות כספיות ופוליטיות, והוא פורסם בחלקו. גם מפקדים מודרניים הם מעניינים מאוד, וניתן למצוא אותם בארכיון הלאומי של רומניה, בשלוחות בוקרשט ויאסי.

בנוסף, חשוב גם לדעת על קיומם של רישומי אוכלוסין שנערכו בעיריות משנת 1870 ואילך, ובהם רישומי לידה, נישואין ופטירה. רבים מן התושבים שמרו מסמכים כאלו - שלהם ושל אבותיהם - בביתם, וכיום נמצאים המסמכים של העיריות בארכיון הלאומי של רומניה בשלוחותיו השונות, כמו גם בארכיונים העירוניים.

מקור לא יהודי נוסף הוא:

2. רישומי בקשות להתאזרחות

רומניה היתה המדינה האירופאית האחרונה שאזרחה את היהודים שבשטחה. התהליך החל בשנת 1880, על בסיס יחידני, בעקבות החלטות ועידת ברלין (1878), ובשנת 1919 - כשהחלה האמנציפציה ברומניה - הוכרזה פעולה כללית לאזרוח היהודים, אשר לוותה גם בחתימתה של רומניה על אמנת פריז בנושא המיעוטים (אזרוח היהודים אושר בחוקתה החדשה של רומניה בשנת 1923). רישומי ההתאזרחות של היהודים בוצעו ברשויות המקומיות, ורשימות אלו נמצאות היום בארכיון הלאומי של רומניה, בשלוחותיו השונות. רשימות של יהודים שקיבלו אזרחות רומנית משנת 1880 ועד מלחמת העולם הראשונה, פורסמו על ידי קרול ינקו (Carol Iancu), בשנת 1995.

מפקדים ישנים, פורסמו בעשורים האחרונים במסגרת מחקרים שונים, למשל על ידי סטלה מריס (Stela Mărieş), בשנת 1996.


3. מסמכים שונים ותמונות

מסמכים ותמונות הנוגעים להסטוריה של יהודי רומניה נמצאים גם במוזיאונים להסטוריה של יהודי רומניה (בבוקרשט ויאסי), ולעתים גם בארכיונים ובמוסדות שונים בארץ. חשוב להזכיר בהקשר זה את המקומות הבאים:

  • מסמכים שונים, יהודיים ולא יהודיים (עד שנת 1850), פורסמו בסדרה מיוחדת של מקורות להסטוריה של יהודי רומניה על ידי ויקטור אשכנזי (Victor Eskenasy), מיחי שפילמן-סבסטיאן (Mihai Spielman-Sebastyan), לאה בנימין (Lia Benjamin) ולדיסלאו דיאמנט (Ladislau Gyemant), בין השנים 1998-1986 (בבוקרשט).
  • מסמכים הנוגעים ליהודי רומניה בתקופת השואה, פורסמו על ידי ז'אן אנצ'ל (Jean Ancel). מסמכים שונים, קטעי פנקסים וכיתובים ממצבות, פורסמו גם בספרים נוסטלגיים ובספרי הסטוריה משנת 1929 ועד היום (כולל כמה קטעים ממפקדים).



אני חייב להוסיף ולהבהיר, שעד כמה שמחקר הסטורי על יהודי רומניה היה קשה בתקופת הקומוניזם ברומניה - מחקר גנאלוגי על יהודי רומניה היה כמעט בלתי אפשרי. הגנאלוגיה נדחתה, נחשבה לענף לא-מדעי, שארית של מגמה אריסטוקרטית שאינה רלוונטית בעידן הסוציאליסטי. מסיבה זו, לא רק גנאלוגיה יהודית, אלא גנאלוגיה רומנית בכלל נזנחה, פרט למקרים בודדים של נסיכים ופוליטיקאים. בנוסף לזאת, רבים מן האנשים חששו לחקור את עץ המשפחה שלהם, כיוון שהחברה הקומוניסטית לא עודדה (בלשון המעטה) שורשים בורגניים או אריסטוקרטיים, והיתה במפגין לטובת אנשים ממוצא "חברתי בריא" - בנים, בנות ואחיינים של שכבת הפרולטריון ושל איכרים פשוטים (ועדיף שיהיו ילידי רומניה ורומניים לאומיים, לא בני מיעוטים, כמובן). לכן, משפחות רבות לא היו מעונינות להציג את ההסטוריה שלהן, ולעתים אף השמידו מסמכים מן האוסף המשפחתי. פריחה בהתעניינות בגנאלוגיה היתה קשה, בעקבות מחסור גדול במסמכים משפחתיים, קשיים בחיפוש בארכיונים וחוסר ידע בשפות שאינן רומנית ושבהן כתובים מסמכים רבים (עברית, יידיש, ספרדית-יהודית ורומנית עתיקה, כתובה באותיות קיריליות).

רשימה מקורות

  • Analele Societatii Istorice Iuliu Barasch. 3 volumes. Bucuresti, 1887-1889.
  • Anuar pentru Israeliti. 19 volumes. Bacau-Bucuresti, 1877-1899.
  • Agrigoroqiei, Ion & Sarghie, Ioana-Carmen: "Documente referitoare la istoria teatrului evreisec din Romania". Studia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, VIII (2003), pp. 424-446.
  • Ancel, Jean & Eskenasy, Victor: Bibliography of the Jews in Romania. Tel Aviv, 1991.
  • Anghel, Rodica: "Cateva insitutii filantropice evreiesti iesene". Studia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, III (1998), pp. 263-281.
  • Arnon, Zeev; Mered hatzo'adim: Yehudey Romanyah beme'ah ha - 19 uberreshit hamea'h ha - 20. Jerusalem, 1995.
  • Bar-Avi, Israel: Familia Schwartzfeld. Jerusalem, 1969.
  • Benjamin, Lya (ed.): Evreii din Romania in texte istoriografice. Bucuresti, 2002.
  • Braunstein, Iancu: Evreii in prima universitae din Romania: catalogul documentelor aflate in Fondul Rectorat de la Arhivele Nationale, Directia Naionala Iasi, 1860-1948. Iasi, 2001.
  • Braunstein, Iancu: Interprinzatori evrei in Moldova: 1879-1950: catalogul documentelor aflate in Fondul Camerei de Comert si Industrie de la Arhivele Nationale, Directia Judeteana Iasi. 2 volumes . Iasi, 2003.
  • Caprosu, Ion & Punga, Gheorghe: "Doua catagrafii ale evreilor din targul Stefanesti". STudia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, II (1997), pp. 108-114.
  • Eisler, Matias: "Das Gemeindbuch von Alba-Iulia". Sinai, I (1928), pp. 11-16.
  • Elian, Alexandru (ed.): Inscriptiile medievale ale Romaniei. Orasul Bucuresti. Buciresti, 1965.
  • Eskenasy, Victor & Benjamin, Lya & Spielman-Sebesyen, Mihail & Gyemant, Ladislau (eds.): Izvoare si marturii referitoare la evreii din Romania. 3 volumes in 6. Bucuresti, 1986-1999.
  • Feldman, Eliyahu: Ba'aley melakha yehudym beMoldavyah. Jerusalem, 1982.
  • Geller, Jacob: Harabanut beRomanyah beme'ah ha - 20. Ramat Gan, 2000.
  • Geller, Jacob: Tzmihata weshqyatah shel qehilah. Tel Aviv, 1985.
  • Halevy, Meir A.: "Comunitatile evreiesti din Iasi si Bucuresti pana la Zavera (1821)". Sinai, III (1931), pp. 11-112, XVIII-XXXIV.
  • Halevy, Meir A.: "Metokh pinqasah hayashan shel qehilat Buqaresti". Sinai, II (1929), pp. XXIX-XXXL.
  • Iancu, Carol: Les Juifs en Romanie 1866-1919: de l'exclusion a l'emancipation. Aix-en-Provence, 1978.
  • Ilan, Eliezer (=Rosenbaum, Lazar): Divrey ymey yehudey Romanyah. Holom, 1986.
  • Ivanescu, Dumitru: "Populatia evreiasca a orasului Iasi in preioada 1755-1860". Studia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, I (1996), pp. 28-50.
  • Kara-Schwartz Itic: "I. Kara: lucrari de istorie` bibliografie selectiva". In his: Obstea evreiasca din Podu Iloaiei. Bucuresti, 1990, pp. 161-163.
  • Kara-Schwartz Itic: "Izvoare ebraice privind istoria evreilor din Romania". Studia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, I (1996), pp. 154-165.
  • Kara-Schwartz Itic & Cheptea, Stel: Inscriptii ebraice. Orasul Iasi. Iasi, 1994.
  • Kuller, Harry: O istorie a evreilor din Romania in date. 2 volumes. Bucuresti, 2000.
  • Lustig, Tiberiu: Familia mea. Jerusalem, 1998.
  • Pascal, Pincu: "Comentarii privind catagrafia evreilor din Piatra Neamt din anul 1859". Studia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, IV (1999), pp. 67-93.
  • Pinkas hakehillot. Rumania. (ed. by Theodor Lavi). 2 volumes, Jerusalem, 1969-1980.
  • Platon, Gheorghe: "Populatia evreiasca din targurile si orasele Moldovei la mijlocul secolului al XIX-lea: raport numeric, pondere economica". Studia et Acta Historiae Iudaeorum Romaniae, III (1998), pp. 160-176.
  • Rosen, Moses: Primejdii, incercari, miracole. Bucuresti, 1990.
  • Rotman, Liviu: Scoala israelito-romana (1851-1914). Bucuresti, 1999.
  • Rotman, Liviu (ed.): Toldot hayehudim beRomanyah. 5 volumes. Tel Aviv, 1995-2003.
  • Rubinstein, Shimon: "Behipus ahrey mishpahotay RUbinstein weGrinberg be-nedudym beRusyah, beRomanyah, beTurkya uveMitzraym". Sharsheret hadorot, 10/3 (1996), pp. 4-10.
  • Rubinstein, Shimon: Personal tragedies as reflection to a great tragedy called "Struma". Jerusalem, 2003.
  • Rubinstein, Shimon: MeBarlad 'ad Galatz uvehazarah: edut Erna Rubinstein (Grinberg) al matzav hamishpaha. Jerusalem, 2004.
  • Rubinstein, Shimon: Zikhronot ahavah: ne'urav shel Natan Rubinstein, Botoshani 1913-1930. Jerusalem, 2003.
  • Safran, Alexander: Resisting the storm. Jerusalem, 1987.
  • Sanie, Silviu: Dainuire prin piatra: monumentele cimitirului mediecal evreiesc de la Siret. Bucuresti, 2000.
  • Schweig, M.: "Originea evreiasca a unor romani". Sinai, V 1993), pp. 191-93.
  • Siniol, Raoul: Portrete si schite sefarde. Jerusalem, 1981.
  • Wasserman, Iosef: Dobandesterti un rabin, castiga-ti un prieten. Jerusalem, 2002.
  • Wunder, Meir: Me'orey Galitzyah. 5 volumes. Jerusalem, 1978-2000.

הערות שוליים

  1. איציק שוורץ (2001-1906), הסטוריון יהודי וסופר יידי, היה ידוע בשם העט: י. קארא. במשך 70 שנה, פרסם ביידיש, ברומנית ובשפות אחרות, ומכריו מעידים עליו שהיה איש מדהים, מלא אנרגיה ו"יידישקייט".
  2. האגודה ההסטורית על שם יוליוס ברש ("Societatea Istoricà Julius Barasch") הוקמה בשנת 1886 על ידי קבוצת משכילים בעלי התעניינות בהסטוריה, במטרה פולמוסית, על מנת להוכיח את "וותק" היהודים ברומניה, ולהצדיק את דרישתם לקבלת אמנציפציה. הד"ר יוליוד ברש (1815, ברודי, גליציה - 1865, בוקרשט, רומניה), על שמו נקראת האגודה, היה רופא וסופר, שכתב עברית, גרמנית ורומנית, והיה בין האישים הבולטים של תנועת ההשכלה ברומניה.