לוחמי חרות ישראל

לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

לח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ביבליוגרפיה

• אריה אלדד, העצים והשבבים, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2020
• נחמיה בן–תור, ספר תולדות לוחמי חירות ישראל (לח"י) (חמישה כרכים), הוצאת "יאיר", 2010
• יוסף הלר, לח"י: אידאולוגיה ופוליטיקה 1949-1940, מרכז זלמן שזר ובית ההוצאה כתר, ירושלים, 1989, 628 עמ'
• בני מוריס, קורבנות, הוצאת עם עובד, 2003
• צבי פרנק, לח"י מאין ולאן, הוצאת יאיר, תל אביב, 1992, 64 עמ'
• עופר רגב, נסיך ירושלים, התנקשות לח"י ברוזן ברנדוט
• נתן ילין-מור, לוחמי חרות ישראל, הוצאת שקמונה, 1974
• נורית גרץ, על דעת עצמו, הוצאת עם עובד, 2008
• פנחס גינוסר, בצאת לח"י מהמחתרת, פרוטקול הוועידה הארצית 1949, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1985
• אודי לבל, הדרך אל הפנתיאון - אצ"ל לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008

קישורים חיצוניים

• בויקיפדיה