ההרשמה לאתר פתוחה. הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך

יעקב רנד

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב פנחס רנד
שם נעורים
שם בלועזית
נולד/ה 26 בנובמבר, 1926
נפטר/ה 21 ביולי, 2016
פרטי המשפחה :
בן/בת זוג בלהה אדל רנד לבית פוירשטיין
הורים אריה לייב ו-יוטה יהודית רנד
אחים
צאצאים ארבע בנות ושני בנים.


יעקב פינחס רנד (26 בנובמבר 1926, כ' בכסלו תרפ"ז21 ביולי 2016) היה פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס ישראל לחקר החינוך (ה'תשס"א 2001).

משפחתו

קורות חיים

  • פרופ' רנד נולד בשנת 1926 ברומניה
  • קיבל את חינוכו היסודי במסגרת ה"חדר".
  • כשהיה בן 14, במלחמת העולם השנייה, הוגלה עם הוריו למחנות הריכוז בטרנסניסטריה שבאוקראינה. הוא הצליח לשרוד עם משפחתו ולשוב לעיירת מגוריו לאחר המלחמה.
  • עם שובו מונה לחבר ההנהלה הארצית של תנועת "בני עקיבא" ברומניה, התגייס ל"הגנה" ופעל לחינוכם ולארגונם של מאות חניכים לעלייה לארץ ישראל במסגרת ה"העפלה".
  • עלה כמעפיל דרך בולגריה בשנת 1947, נתפס על ידי הבריטים והוגלה לקפריסין, ושם פעל כמחנך וכמנהל של "כפר הנוער הדתי". על התקופה הזאת הוא אומר: "מתוך ראייה רטרוספקטיבית אני חש שאחת התקופות המשמעותיות ביותר בחיי הייתה הפעילות הציונית בתנאי מחתרת במחנות בטרנסניסטריה במלחמת העולם השנייה ומיד לאחר שובנו הביתה, בתנועת 'בני עקיבא', ב'הגנה' וב'העפלה'. ראינו בפעילות אינטנסיבית זאת מעין 'צידוק' להישרדותנו. הקדשת חיינו למען תקומת העם היהודי בארץ-ישראל הייתה תשתית משמעותית להישרדותנו המורלית מזוועות השואה. התקופה הזאת הטביעה את חותמה לאורך כל חיי, הן מבחינה השקפתית-ציונית והן מבחינת האוריינטציה הכללית שלי לפעול למען הזולת והחברה."
  • בשנת 1948 הגיע יעקב רנד לארץ, התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. הוא השתחרר ממילואים בדרגת סרן.
  • הקריירה החינוכית שלו התחיל כמדריך במוסד עליית הנוער "כפר יוליאנה", שבו פעל בקרב ילדים עם בעיות תפקודיות ואמוציונליות חמורות.
  • לאחר מכן יצא בשליחות של מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לצרפת, ושם הדריך בתנועת "בני עקיבא" והביא לעלייתם של רבים מחניכיו.
  • עבד כמורה-מדריך בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל".
  • בגיל 34 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בחוגים לפסיכולוגיה ולחינוך מיוחד, מתוך שאיפה לחנך, להשפיע ולעזור לכל נזקק. עם סיום לימודיו יצא לשליחות שנייה בצרפת, ובו בזמן התקבל ללימודי התואר השלישי בסורבון בפריז, במסלול ישיר לתואר דוקטור. "עקב העדר לימודי בית ספר פורמליים" - אומר פרופ' רנד - "הגעתי ללימודים אקדמיים בגיל מאוחר יחסית; ייתכן שהיה בכך משום ברכה, היות שכאדם בן 34 ולאחר ניסיון חיים די ענף לימודיי היו שונים באורח מהותי מלימודי סטודנטים צעירים".

עם שובו לארץ התחיל פרופ' רנד את עבודתו בסמינר להכשרת מורים "תלפיות" (בתל אביב), והצטרף לסגל האקדמי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שבה עבד למעלה משלושים שנה. עם יציאתו לגמלאות העניק לו הסנאט את התואר פרופסור אמריטוס. בתקופת עבודתו באוניברסיטה הוא מילא תפקידים מרובים, ובהם: מנהל בית הספר לחינוך, דיקן הפקולטה למדעי החברה, חבר הסנאט, יו"ר המרכז לחינוך יהודי בתפוצות, יו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים בבית הספר לחינוך ובעל הקתדרה ע"ש קונין לוננפלד לחקר הילד המיוחד. באותה תקופה, ובמשך למעלה מעשרים שנה, שימש חוקר בכיר ומנהל-חבר במכון למחקר ע"ש הדסה-ויצ"ו-קנדה וב"מרכז הבינלאומי לקידום יכולת למידה", בניהולו ובהדרכתו של מורו ורבו, פרופ' ראובן פוירשטיין.

עבודתו האקדמית האינטנסיבית ומחקריו הרבים של פרופ' רנד הביאו לפרסומו הבינלאומי, והוא הוזמן להרצות בארצות רבות. במסגרות הללו הקדיש מאמצים רבים לפיתוח גישות לשיפור העשייה בתחום החינוך של ילדים חריגים בכלל ושל ילדים בעלי תסמונת דאון בפרט. הוא היה ממייסדי ארגון ההורים "יתד", העוסק בבעיות הילד בעל תסמונת דאון ומשפחתו.

את פעילותו בעתיד הוא רואה כך: "קבלת פרס ישראל, למרות גילי, איננה בגדר סיום של פרשה. היא מעוררת אותי להמשך פעילות ולהעלאה ברמת המחויבות שלי לאותן מגמות ודרכים שבהן פעלתי עד כה ואשר זיכו אותי בהכרת הרבים."

הלך לעולמו בט"ו בתמוז תשע"ו (2016) בבני ברק ונטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

רעייתו בלהה הלכה לעולמה ארבעה ימים אחרי פטירתו, ב-25 ביולי, 2016.

קישורים חיצוניים