יעקב אפטר

שם: יעקב אפטר
שם נעורים
שם בלועזית	Y Efter
מקום לידה	בקישינב, לשעבר בסרביה, האימפריה הרוסית וכיום מולדובה.
נולד/ה	1894,
נפטר/ה	4 בנובמבר , 1968
פרטי המשפחה	:
בן/בת זוג	אלזה בת אליעזר ליאו ו-זלמה פלטואר
הורים	יהושע שלום אפטר
אחים	?
צאצאים	בן, בת

יעקב אֶפְטֶר, Efter (אלול תרנ"ד, 1894, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית - 4 בנובמבר 1968, תל אביב) היה פעיל ציוני, ממנהיגי תנועת הפועל הצעיר וממקימי דגניה, משותפי הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל וממייסדי המשביר המרכזי ומנהלו.

משפחתו

• אביו: יהושע שלום אפטר, חזן במקצועו.
• אשתו: אלזה בת אליעזר ליאו (Eliezer Leo Flatauer) וזלמה פלטואר, נולדה ב-11 בנובמבר, 1908, ב-גרמניה
• אביה נפטר ב-3 בספטמבר, 1969, אמה זלמה נפטרה ב-1 בנובמבר, 1965

• צאצאים: בן, בת

קורות חיים

• יעקב אפטר נולד בשנת 1894 בקישינב לשעבר בבסרביה, רוסיה וכיום מולדובה.
• למד בחדר ובישיבה וב"חדר מתוקן", השתלם בהשכלה כללית ועבד כפקיד.
• בגיל צעיר הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל בצעירי ציון.
• ב-20 באוגוסט 1913 - י"ז באב ה'תרע"ג עלה לארץ ישראל (לקראת סוף תקופת העלייה השנייה)
• הצטרף לתנועת "הפועל הצעיר" ונשלח לעבוד בחקלאות בחוות בן שמן.
• בשנת 1915 הצטרף לחלוצי דגניה שם שהה עד 1919. לדבריו, המשקפים את רוח החלוציות של התקופה

תוך פעילותו החלוצית החל אפטר גם את פעילותו הציבורית.

• ב-1914 נבחר לחבר מרכז מפלגת "הפועל הצעיר" (שהתאחדה ב-1919 עם תנועת פועלי ציון) ושימש בתפקיד מספר שנים. השתתף מטעם התנועה כציר במספר קונגרסים ציוניים.
• בשנות 1914/15 היד, מנהל הוצאת העתון "הפועל הצעיר", ואחרי שפסקה הוצאת העתון בגלל תלאות מלחמת העולם הראשונה, הוציא בתרע"ו שלשה קבצים לביטוי לבטי השעה בשם "בשעה זו.
• ב-1915 החל לנהל את הוצאת העיתון "הפועל הצעיר".
• ב-1916, בעת מלחמת העולם הראשונה, מונה לעמוד בראש הוועדה הסניטרית של יפו להדברת במחלת הכולרה שהחלה להתפשט בארץ.
• ב-1917 ניהל את קופת החולים של הסתדרות פועלי יהודה, קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה, לפני כן היה מזכיר הקופה ומנהל הסניף ביפו, ואחר כך גם את קופת החולים של "הפועל הצעיר". ביחד עם אברהם הרצפלד היו עושים סיורי ביקורת בין כל ריכוזי הפועלים כדי לארגן את כל הסיוע הרפואי הנדרש. אפטר היה הולך ברגל מיפו לפתח תקווה ומבקר בדרך בריכוזי הפועלים, בודק את מצב בריאותם ומחלק להם כינין למניעת קדחת.תבנית:הערה
• ב-1917 מונה כחבר הנהלת המרכז החקלאי, שבו פעל עד 1923.
• ב-1920 השתתף ביסוד ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל וקופת חולים כללית והיה חבר הוועד הפועל והמזכירות שלה. באותה שנה נבחר גם לאספת הנבחרים והוועד הלאומי.
• ב-1925 נבחר למועצת עיריית תל אביב.
• ב-1930 היה בין מייסדי המשביר המרכזי,תבנית:הערה ושימש כמנהלו במשך 38 שנה.
• בנוסף, שימש כחבר הנהלה במספר ארגונים נוספים כמו המרכז החקלאי, בנק הפועלים, מפא"י ועוד.
• נפטר ב-1968 והובא למנוחות בבית הקברות נחלת יצחק.

ביבליוגרפיה

• 'אפטר, יעקב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 55–56.
• נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.
• יוסף שפירא, (כתב וערך), יעקב אפטר: האיש ומפעלותיו, (דברים משלו ולזכרו), תל אביב: תרבות וחינוך, 1970.
• יעקב שביט, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, הוצאת עם עובד, 1983, עמ' 55 – 56

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "יעקב אפטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 891
• בוויקיפדיה
• בארכיון הציוני - תמונות
• [0--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="יעקב+אפטר"&utm_content=itonut מודעות אבל - דבר⁩, 11 נובמבר 1968⁩]