ההרשמה לאתר פתוחה הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך

טרגו מורש

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טרגו מורש Targu-Mures
בית הכנסת האורתודוכסי
שמות נוספים Maros-Vasarhely (הונגרית),

Tîrgu Mures (רומנית),

Novum Forum (לטינית),

Neumarkt am Mieresch (גרמנית)

מדינה רומניה
קואורדינטות '24°34/'46°33
מפה באתר Mapquest
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

טרגו מורש, ברומנית Targu-Mures, בהונגרית מורושושרהלי, Maros-Vasarhely, היתה הבירה של המחוז ההונגרי האוטונומי בטרנסילבניה הרומנית וכיום עיר ברומניה.

גיאוגרפיה ופירוש השם

השם טרגו מורש ומורושושרהלי, פרושו הן ברומנית והן בהונגרית "השוק של המורש".

טרגו מורש השוכנת על גדות נהר מורש נמצאת בצפונה של רומניה נחשבת לאחת היפות בערי טרנסילבניה.

מפת מרוש וושרהי - טרגו מורש

היסטוריה כללית

היסטוריונים סבורים שכבר בימיו של המלך קאלמאן במאה ה-11 העיר היוותה מרכז מסחרי. במסמכים מוקדמים בסביבות 1300 לספירה המקום מופיע בשם Forum Siculorum, כלומר שוק הסקלרים (הסקלרים, כך נקראו תושבי המקום). בשנת 1332 השם הפך ל Novum Forum Siculorum כלומר השוק החדש של הסקלרים.

השם נשמר עד שנת 1616 כאשר נסיך טרנסילבניה בטלן גבור Bethlen Gábor העניק לישוב מעמד של "עיר מלכות חופשית" והחליף את שמה באופן רשמי למורושושרהלי Marosvásárhely, השוק של נהר המורוש.

העיר סבלה לאורך השנים ממלחמות שהתרחשו בה ובסביבתה. בשנת 1657 נהרסה העיר על ידי הצבא העותומאני.

טרגו מורש הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד תום מלחמת העולם הראשונה.

מוזיאון טרגו מורש

היסטוריה יהודית

יסוד הקהילה

ראשיתה של יהדuת טרגו מורש בכפר נזנה, מאחר שהיה אסור על היהודים להתישב בעיר הם גרו בכפרי הסביבה. כבר מסופה של המאה ה-18 יהודי הכפרים בסביבה החלו לגור בעיר ללא היתר. ישנו תעוד משנת 1935 על 35 משפחות שגרו בעיר. מאחר והשהיה שם הייתה בלתי חוקית מועצת העיר נהגה לגרשם מעת לעת.

בזכות ישיבה הם זכו רק משנת 1843. אחרי מלחמת השחרור ההונגרית, בשנת 1848 גרו בעיר מספר יהודים, עשר שנים לאחר מכן היתה התחלת מוסדות קהילה. משנת 1850 החל הרב משה פירסט לכהן כרב ראשי בעיר. באותה שנה נוסדה בטרגו מורש ישיבה ואף "חברת קדישא".

מיסדי הקהילה

  • ר' יצחק שווארץ
  • ר' אברהם מרקוס
  • ר' ישראל גדליהו
  • ר' יצחק גרין
  • ר' גרשון ברוך
  • יוסף בלומנפלד
  • מיכאל מסיץ
  • יעקב שוורץ
  • שלמה שמשון

ועוד.

הפילוג בקהילה

קהילת טרגו מורש שמרה על אחדותה בזכות מנהיגותו של הרב משה פירסט. למרות הוויכוחים והפילוגים שהיו בשנים אלו בחברה היהודית ההונגרית והטרנסילבנית, חברי הקהילה לא הצטרפו לאף אחד מהזרמים, לא לזרם האורתודוקסי ולא לזרם הניאולוגי.

גם לאחר לפילוג בקהילות הונגריה וטרנסילבניה בעקבות הקונגרס היהודי ב -14 בדצמבר, 1868 הקהילה לא הצטרפה לאף אחד מהזרמים והגדירה את עצמה כקהילת "סטאטוס קו אנטה".

בשנת 1870 הקהילה האורתודוקסית פרשה מקהילת הסטאטוס-קוו.

רבני טרגו מורש

  • בערצי לייפער, אדמו"ר[1]
  • יחיאל בן יוסף, אדמו"ר[2]
  • מאיר בן יחיאל, אדמו"ר[3]

רשימות מגטו טרגו מורש

באתר ה-JewishGen מצויה רשימה מגטו טרגו מורש. ברשימה מופיעים בין היתר לכל איש או אישה: שם משפחה, שם פרטי, שם לפני הנישואין, קשרי משפחה, מקצוע, גיל וכתובת

בית העלמין

בבית העלמין בטרגו מורש מצבות החל ממחצית המאה ה-19. הוא משתייך לקהילה היהודית, מנוקה לעיתים מעשבים ונערכים תיקונים בגדר, אך עדיין קיימת סכנה מצמחיה שתלטנית.[4]

שמות הטמונים בעיירה ניתן למצוא בפרויקט JOWBR באתר ה-JewishGen.

פרענומעראנטן

ניתן למצוא בספר:יעקב פאנט, שארית יעקב חלק א' , קליינוורדיין, תרע"ז. קיימת רשימה ארוכה של יישובים ושמות נוספים בספר . ניתן לצפייה במקוון באתר ה- HebrewBooks

רשימת מקורות

  • אתר ההיסטוריה של טרגו מורש
  • אתר מוזאון הסובלנות הוירטואלי
  • פנקס הקהילות - אנציקלופדיה של הישובים היהודים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחת העולם השניה-רומניה כרך שני, הוצאת יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה/ ירושליים, תש"ם.
  • יצחק פרי פרקים בתולדות היהודים בטראנסילבניה בעת החדשה קורות יהודי מארוש-ואשאר-האיי והסביבה, בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1977.
  • יהודה שוורץ, תולדות הקהלות בטרנסילבניה, הוצאת "האגודה יד לקהלות טרנסילבניה", 1976.
  • יצחק אלפסי, החסידות , 1977, ספריית מעריב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ראו רשימת מקורות

  1. החסידות, 1977
  2. יחיאל בן יוסף מבורשה מרמורש. החסידות, 1977
  3. מאיר בנו של יחיאל שהיה בנו של יוסף מבורשה. החסידות, 1977
  4. http://www.iajgs.org/cemetery/romania/targu-mures-mures-judet.htmlהמידה מאתר - IJCP