ההרשמה לאתר פתוחה הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך
טנג'יר
| טנג'יר Tanger | |
| שמות נוספים | Tangier |
| מדינה | מרוקו |
| קואורדינטות | '5°45-/'35°45 |
| מפה באתר Mapquest | |
| לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית | |
טנג'יר (Tanger) ממוקמת בצפונה של מרוקו, במיצרי גיברלטר.
לעיר יש נמל הומה ותעשיית בניין, דייג וטקסטיל משגשגים. ענף נוסף, חשוב לא פחות, הוא ענף התיירות. העיר המורית נחשבת לפרבר אירופאי.
העיר המהווה שער כניסה הומה תייירים למרוקו, היא גם ביתם של כמה מגדולי הנוכלים בעולם. מיקומה, בקצה הצפוני של המדינה, מקנה לה אווירה בינלאומית מורגשת, ויש לה מוניטין של מרכז לעסקאות שהשתיקה יפה להן ולמזימות בינלאומיות.
מרכז העיר הוא הפטי סוקו (Petit Socco), השוק הקטן. ניתן למצוא שם את הקסבה (מצודת העיר), ואת דאר אלמחזן, ארמון הסולטן לשעבר ועתה מוזיאון. המוזיאון האמריקני הסמוך הוא מזכרת מרתקת לעובדה שמרוקו הייתה המדינה הראשונה בעולם שהכירה בעצמאות ארצות הברית. טנג'יר נמצאת חמש שעות נסיעה ברכבת מרבאט, ומעבורות מקשרות בינה לבין ספרד וגיברלטר.
היסטוריה
העיר נוסדה ככל הנראה בידי הפיניקים. זו הייתה עיר חופשית תחת שלטון הרומאים, הנמל הראשי והמרכז המסחרי של מרוקו עד לבנייתה של העיר פס, בשנת 808. העיר נכבשה מידי המורים בשנת 1471 על-ידי הפורטוגזים, והועברה לאנגלים כמתנתה של קתרין מבראגאנזה לצ'ארלס השני. האנגלים נטשו את העיר לטובת המרוקנים בשנת 1684.
עד לאמצע המאה ה- 19 הפכה טנג'יר למרכז הדיפלומטי של מרוקו. כאשר שאר המדינה חולק לחסויות ספרדיות וצרפתיות ב- 1912, נותר הסטטוס של העיר מעורפל. לבסוף, ב-1923-24, נקבעה העיר כאזור סחר חופשי, בינלאומי המנוהל במשותף על-ידי צרפת, ספרד וסריטניה. מאוחר יותר (1928) הצטרפה לניהול העיר גם איטליה. בזמן מלחמת העולם השנייה שלטה באזור ספרד. בסוף המלחמה חזרה העיר לשליטה בינלאומית כתוצאה מהסכם משותף של צרפת, בריטניה, ארצות הברית וברית המועצות. לפי חוק שנחקק בשנת 1953, שלטה בטנג'יר מועצה מפקחת בינלאומית, מורכבת מנציגי 9 הכוחות. הכוח המחוקק נתון לאסיפה של 27 חברים ממדינות שונות. ביניהם 3 יהודים שייצגו את הקהילה היהודית המקומית. זכות זו של ייצוג נכללה לפי הסכם בין מרוקו ו-9 הכוחות. העיר נשארה בשליטה בינלאומית עד לשנת 1956 אז חזרה לידיים מרוקניות.
הקהילה היהודית
בטנג'יר יש כ- 10,000 יהודים, רובם ספרדים. הם מיוצגים ע"י הוועד היהודי. יש בי"ד רבני ומספר מוסדות גמ"ח. ישנה הגירה מטנג'יר בייחוד של צעירים. בטנג'יר יש: בי"ס אחד של אליאנס ובי"ס אחד של הקהילה היהודית. ישנו גן-ילדים, בי"ס תיכון, ישיבה וסמינר לרבנים. בסה"כ כ- 1200 תלמידים. בטנג'יר כ-20 בתי-כנסת.
בית העלמין היהודי בטנג'יר
באתר בית העלמין היהודי בטנג'יר שבמרוקו ניתן לבצע חיפוש לפי שמות, כמו גם לצפות בתמונות המצבות יש להקיש על Recherche (צרפתית).
ראו גם
לקריאה נוספת
- הגירת יהודי תיטואן וטנג’יר לישראל, לספרד, לקנדה ולוונצואלה במאה העשרים... / מאת יוסי בן טולילה. דוקטורט. אוניברסיטת בר אילן. 2007.
- A history of the Jews of Tangier in the nineteenth and twentieth centuries / By M. Mitchell Serels. New York : Sepher-Hermon Press, 1991.
חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם