ההרשמה לאתר פתוחה. הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך

זלוב

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה מועמד להיות מומלץ בעמוד הראשי. אנא סייעו למאמץ לשפרו (ראו בדף השיחה). Thumbs up.png


זלוב Zelów
אנדרטה לעיירה ז'לוב
שמות נוספים זעלאב (יידיש)
מדינה פולין
קואורדינטות '19°14/'51°28
מפה באתר Mapquest
זלוב בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית


העיירה זלוב נמצאת במחוז Lask, פרובינציית לודז' בפולין. כינויה בפולנית Zelów וכינויה ביידיש Zelav .

גיאוגרפיה

העיירה נמצאת כ-35 ק"מ דרומית-מערבית ללודז'.

הרובע היהודי בז'לוב

כל הראיות לגבי יהודי זלוב (לרבות העתקים מהארכיונים) נהרסו ע"י הנאצים במלחמת העולם השניה. לכן מחפשי שורשים משפחתיים ייאלצו להתמודד עם בעיות אלו כאשר יחפשו את קרובי משפחתם. מספר מסמכים מבית הכנסת שרדו, לכן בהתבסס עליהם תיאר ההיסטוריון אנדרי סלרוביץ (Andrzej Selerowicz ) , תיאור כללי של הרובע היהודי בזלוב בשנות השלושים של המאה ה-20 באופן שהתאפשר לו.

יהודים

בית הכנסת בזלוב הוקם בשנת 1879. בעיירה במחוז לודז' חיו לפני המלחמה כ-2000 יהודים. הגטו שהוקם בעיירה חוסל ביו החודשים יוני לספטמבר 1942 , ויהודי המקום גורשו למחנה ההשמדה חלמנו ולגטו לודז'.

רבנים בקהילה- רבי משה לייב קליין, הרב ויינברג הרב דנציגר,Danziger (דנציקר, Danziker). היה הרב האחרון של העיר והוא נספה בשואה (מתוך: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, ע"מ 120)

מבנים ומוסדות של הקהילה

תנועות נוער- השומר טרומפלדור, פרייהייט. תנועת העובד הדתי

חינוך- סמינר בית יעקב לבנות, גן ילדים ביידיש

תנועות פוליטיות

אגודת פועלי ישראל

חברי התנועה הציונית בזלוב-

אברהם שייבה, יעקב אבא, יהושע לוסטיגמן, יחזקאל ברמן, יוסל שיבק, הרשל שיבק, לוזר גרינברג, לייב שרקובסקי, יידל שטרן, לוזר שטרן, נפתלי מאיר ודוד שטרן.


אישים ידועים מן העיירה:

ראשי הקהילה

  • רבי חיים ליברמן מחסידי גור שהשתתף במשלחת שבאה לארץ ישראל בשנות ה-20' במטרה לקנות אדמה לשם התיישבות דתית.
  • רבי משה גולדשטיין ז"ל - בספר הזיכרון לקהילה נכתב: "יהודי מוכשר בכישורים וסגולות רבים פעיל בעינייני ציבור בעל אוזן קשבת לצרכי הכלל והפרט" (ע"מ 102). רבי משה גולדשטיין היה נשוי לשרה והיו להם 6 בנות: חווה-מינדלה, אלקה, אתקה, בלה ורחל-הינדה שנספו בשואה ורבקה-שיינדל שעלתה לישראל. לזוג היה בן אחד, יצחק הירש משי גולדשטיין שנשלח לגטו לודז' ונספה בשואה בעת צעדת מוות כאשר נורה ע"י הגרמנים כשניסה להקים את בן דודו שנפל בצעדה. עליו נכתב בספר הקהילה: "שהיה מחונן בכל המעלות ופעל הרבה בגטו לודז' למען אחיו הסובלים" (ע"מ 102).
  • רבי מיכאל רוזנפט היה חבר בועדה המדינית של אגודת ישראל העולמית.
  • נפתלי מאיר שהיה עסקן ציבורי מובהק שהתחיל כראש הקהילה ולבסוף שימש ראש מועצת היהודים (יודנרט).

יהודי העיירה בתקופת השואה

מספרם של היהודים הכלואים בגטו זלוב, לרבות פליטים, נע בין ששת אלפים לשבעת אלפים איש. כבר בחודש יוני 1942 התבצע גירוש חלקי מגטו זלוב, שבמסגרתו נשלחו תשעים ושישה תושבים לגטו לודז'. לא ידוע מספר המיועדים להשמדה ששולחו באותו מבצע לחלמנו. בחודש אוגוסט נעשה עוד מבצע גירוש, שבעקבותיו גורשו 149 מתושבי הגטו לגטו לודז'. אי אפשר לקבוע מה היה מספרם של האנשים שנרצחו במקום או שולחו אל מותם בחלמנו.

ב-14 בספטמבר 1942 ביצעו הגרמנים את מבצע החיסול הסופי של הגטו בזלוב. לפי עדותו רוכזו תושבי הגטו בבית החרושת המקומי "לבה" ( ,(Alfred Knull) של הגרמני אלפרד קנול ובכנסייה המקומית, ומשם הוסעו במשאיות שבאו מלודז'. רק קומץ קטן, ארבעים (Lewe ואחד אנשים בסך-הכול, גורשו לגטו לודז'. כל היתר נשלחו למחנה חלמנו או נרצחו במקום. 64 של הגסטפו בלודז' מ -2 בספטמבר 1942 מדובר על השלמת גירושם IIB4 בדוח של מדור של היהודים מן הנפות האחרונות של חבל ורטגאו. לפי הדוח הזה, גורשו 33,371 יהודים מנפות ויילון, שיירדז, לסק וטורק. בדוח מצוין שרבים מן היהודים הללו הועברו לעבודה ( כלומר לעבודות כפייה. הדוח אינו כולל מספרים של המגורשים לגטו ,(Arbeitseinsatz לודז', אינו מזכיר את מחנה חלמנו ואינו מציין את מספר הנרצחים בעת מבצעי הגירושים. לעומת זאת מדגיש הדוח שהכוחות שביצעו את הגירושים בנפות הללו נעזרו בכוחות של ז'נדרמריה ממונעת ובנפת לסק - גם בפלוגה של שוצפוליציי שהובאה במיוחד לשם כך מלודז'. צוין בדוח שלאחר הגירושים מן הנפות הללו נשארו יהודים בגטו לודז' בלבד.

מתוך הפרק "חיסולן של הקהילות בערי השדה" (בע"מ 17) מתוך הספר "כפר נדח באירופה: חלמנו (קולמהוף) מחנה ההשמדה הנאצי הראשון". מאת שמואל קרקובסקי. יד ושם קובץ PDF,2001. ע' 97-71.

אנדרטאות שהוקמו לזכר העיירה

  • לוח זיכרון הוקם במרתף השואה בהר ציון בירושלים. הכיתוב: לזכר קדושי קהילת זלוב ב' אלול תש"ב (15/08/1942).
  • אנדרטה הוקמה בבית העלמין בחולון דרום - הכיתוב: לזכר קהילת יהודי זלוב שנספו במקומות מגוריהם ובמחנות ההשמדה הי"ד. יום הזיכרון ב' אלול.

דפים נוספים במערכת הקשורים לעיירה

יום הזיכרון

יום הזיכרון לעיירה נקבע ע"י יוצאי העיירה בישראל לתאריך ב' בחודש אלול.

רישומים גנאלוגיים מן העיירה ואודותיה

ניצולים בני הקהילה החיים כיום

מר מנוש סיבק, סאן פאולו, ברזיל. מר סיבק ביקר בפולין בחודש אפריל 2009 ואיתר את קבר אביו במקום.

גב' שושנה ויקרוביצקי לבית בורנשטיין מישראל

גב' הינדה בומס, פילדלפיה, ארה"ב

פעולות הנצחה בפולין

בשנתיים האחרונות מתנהל מו"מ מול עיריית זלוב בבקשה להנציח את יהודי הקהילה בלוח זיכרון בבית העירייה או בבית הכנסת המשמש כיום כבית הדואר. כמו כן, הועברה בקשה לציין את בית הקברות במקום כאתר לשימור. הפניות לעיריית זלוב הן בתמיכת נציגות האיחוד האירופי למורשת ורב תרבותיות בפולין, ובידיעת הקהילות היהודיות בוורשה ובלודז' כמו כן עודכנה שגרירות ישראל בפולין. לצערנו עד כה הפניות לא נשאו פרי ובכפר זלוב אין הנצחה ליהודי העיירה שניספו בשואה.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

תמונות מהעיירה זלוב

תמונות מחיי העיירה זלוב ניתן לאתר במנועי החיפוש של מוזיאון יד ושם והמוזיאון לשואה בוושינגטון.

רשימת ספרים

  • אברהם קלושינר (עורך), (1976), ספר זיכרון לקהילת זלוב, תל אביב: הוצאת ארגון קהילת יוצאי זלוב בישראל.
  • ברסלר חנוך-שמחה (2001) אש תמיד: החסיד שלא נכנע
  • ליסנר בנימין זאב (1999) זיכרונות מן התופת: עדותו של ניצול שואה
  • פיבלוביץ פנחס-מנחם (1970) מפי אוד מוצל
  • פיבלוביץ פנחס-מנחם (1994) במצוקה ובתחיה
  • פיבלוביץ פנחס-מנחם (2002) עודני זוכר
  • פיבלוביץ פנחס-מנחם (2005) בין שני עולמות
  • Adele Grossman Adele (2007) La memoire dans la chair
  • Bressler Hanoch-Simcha (2004) The eternal flame


עדויות על העיירה זלוב:

עדויות שנמסרו ופוענחו במסגרת פרויקט יוסלה כרמון של יד ושם ע"י:

FUTERMAN NOMA - 3085

WLADISLAWSKI P. - 1413

מידע על גירוש יהודי העיירה הופיע בעיתון ידיעות של תנועת דרור-החולוץ בגטו ורשה ב- 10/07/1942 מתוך: דניאל בלטמן (עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי, יד ושם, ירושלים 2002 , עמ' .416-415