וינה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וינה Wien
בית הכנסת ב-Kluckygasse
שמות נוספים Vienna,

Vienne,

Becs,

Viden,

Vindobona

מדינה אוסטריה
קואורדינטות '16°22/'48°12
מפה באתר Mapquest
וינה בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית


וינה Vienna היא עיר הבירה של אוסטריה. הייתה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

  • בעבר היתה בה קהילה יהודית גדולה שהתפזרה לכל עבר בעקבות השואה. לאחר השואה רוב תושביה היהודים המקוריים לא חזרו אליה.


רישומים גנאלוגיים

רישומים גנאלוגיים יהודיים הנוגעים לעיר וינה באוסטריה:

במכון לכתבי יד

במכון לכתבי יד שבספריה הלאומית ניתן למצוא את הפנקסים הבאים:

  • פישר יעקב צבי, פנקס מוהל מן השנים תרי"ט-תרמ"ג, כולל מילות בווינה וסביבותיה (גם בזלצבורג), מספר קטלוגי 000082343.
  • קנפפלמכר יעקב בן ישראל, פנקס מוהל תרי"ד-תרכ"ח (1854-1880) מווינה וסביבותיה הקרובות והרחוקות, מספר קטלוגי 000055963.
  • פנקס גביות חברה קדישא (כנראה וינה), מהשנים 1823-1827, מספר קטלוגי 000118482.
קטלוג המכון לכתבי ידExternal link.png

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

פרענומעראנטן

  • זאב וואלף גינצלער, בית אשר, קליינווארדיין, תרפ"ז. ניתן לצפייה במקוון באתר ה- HebrewBooks

ספרי כתובות

רבנים

  • יצחק בן משה המכונה אור זרוע (1200-1270)
  • רבי טוביה מוינה מ"חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). שיסדו בוינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז . [1]
  • יונתן מוינה מ"חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). שיסדו בוינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז .
  • הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק(או אביגדור כ"ץ או אביגדור הכהן), היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.רבו של המהר"ם מרוטנברג. חיבר "ספר יסוד" (פרקי הלכות) ו"ספר שערי מוסר".
  • מאיר הלוי בן ברוך
  • יעקב מווינה (חי במאה ה-14)
  • שלום מווינה (חי במחצית השנייה של המאה ה-14)
  • רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש)
  • רבי יהושע פאלק, בעל הסמ"ע
  • רבי לייב רופא אב"ד וינה(תלמיד הסמ"ע)
  • ר' משה נוימארק כץ (כהן) (חמיו של המהרי"ל) אודות הרב
  • מהרי"ל - רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; נולד בסביבות שנת ה'ק"ך (1360), מגנצה - נפטר כ"ב באלול ה'קפ"ז (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'. אודות מהרי"ל
  • רבי שלום (בן יצחק זעקיל) מנוישטט שנודע גם כרבי שלום מוויען(נפטר 1413 בקירוב בווינה) היה לאחד מראשי בית המדרש ביחד עם רבי מאיר בן ברוך הלוי ורבי אברהם קלויזנר. [2]
  • רבי אברהם קלויזנר (מהרא"ק) – רב בווינה בשלהי המאה ה-14 נפטר בשנת קס"ח (1408). מחבר "ספר המנהגים" או "מנהגי מהרא"ק". הוא היה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק מטירנא .
  • רבי יצחק אייזיק מטירנא (חי בין השנים ה'ק'-ה'ר', בין החצי השני של המאה ה-14 לחצי הראשון של המאה ה-15. נפטר סביבות ה'קפ"ה, 1425) )
  • רבי שעפטיל הורביץ בן השל"ה הקדוש מחבר ספר “ווי העמודים” [3]
  • רבי שמחה בן גרשום ראפפורט, בעל "קול שמחה".
  • רבי נתן פיטל, מחבר ספרי הדרוש "מתנת נתן", "חוק נתן" ו"דרושים לכל חפציהם" [4]
  • ר' אהרן בלומליין, ( רב וראש ישיבה בוינה ) נהרג על קידוש השם בפרעות ב"גזרות וינה" בשנת 1421 שבה נשחטו ונשרפו על קידוש השם כארבע מאות יהודים אודות הרב. היה רבו המובהק של רבי ישראל איסרלין המשך מחבר ספר "תרומת הדשן" עוד
  • רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני" (נולד: ה'שע"ה – נפטר: י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) רבה של וינה עד גירוש יהודי אוסטריה. [[5]]
  • רבי מנוח הנדל רבה של וינה מחבר ספר "חכמת מנוח" (נפטר 1611) אודות הרב
  • רבי יום-טוב ליפמן הלר ( ה"תוספות יום טוב" )(1579 - 1654) [6]
  • יהודה ליב רוסי [7]
  • ר' מנחם מנדל אורבאך,(נכדו של הרב יהודה ליב רוסי ) בעל ספר המנהגים "עטרת זקנים",
  • רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר)נפטר כו כסלו תרנ״ד.[נפטר בוינה אך לבקשתו נקבר בברטיסלבה-פרשבורג]ראש קהילת ה”שיפשול” קהל יראים “עדת ישראל” ([במחוז 2) [8]
  • רבי יוסף דוב בער כץ (חתן הרב זלמן שפיצר)מורה הוראה [9]
  • רבי שאול הורונשטיין מחבר ספר "גבעת שאול"
  • הרב ישעיה פירסט אודות הרב רב הקהילה ההונגרית, תלמיד הכתב סופר והשבט סופר יורשו ברבנות של הרב שפיצר]חתן רבי שלום קוטנא מאיזנשטט
  • הרב יוסף בוימגארטן ראב"ד קהל שיפשוהל (נפטר בשנת תרצ”ג). .
  • רבי אלעזר הלוי איש הורוביץ אב"ד [1]מח"ס שו"ת "יד אלעזר".תלמיד החת"ם סופר נפטר תרכ"ח.
  • רבי צבי פרץ חיות כיהן כרב הראשי של וינה נפטר בוינה בשנת 1927. נקבר בתל-אביב.
  • רבי בנימין זאב בנדיקט
  • הרב ד"ר משה מוריץ גִידֶמַן (19 בפברואר 1835, 5 באפריל 1918)רבהּ הראשי של וינה. היסטוריון היה ממתנגדי הרפורמים והציונות ומראשי "רבני המחאה". אודות הרב
  • הרב ד"ר אדולף שוורץ ( (15 ביולי 1846 – 13 בפברואר 1931 )כיהן כראש בית המדרש לרבנים בוינה. הרקטור של המוסד התווה את דרכו האקדמית של המוסד.
  • רבי יוסף באב"ד (אב"ד וינה עד 1938)
  • הרב משה דוד פלעש הי"ד מיוצרי תנועת בית יעקב יחד עם שרה שנירר . היה רב בוינה במספר בתי כנסת.נולד בפרשבורג, בט"ו באב תרל"ט, ונפטר מרעב ביום ח' באדר תש"ד במחנה ריכוז בוכנוולד. [10]
  • רבי מרדכי רוזן [ראזען] (מחסידי רוזין-טשורטקוב, חתן הגאון רבי יעקב מאיר בלייך. נסמך להוראה מהמהרש"ם ומרבי מאיר אריק. כיהן ברבנות מונוסטריטשץ, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בעיר וינה, וכיהן כרב ומו"צ. בשנת ב1938 נתמנה לראב"ד וינה לאחר שהראב"ד הקודם, רבי יוסף באב"ד, ברח להולנד מאימת השלטון הנאצי. באלול תרצ"ט (1939) נעצר ע"י הנאצים, ולאחר ימים מספר הודיעו השלטונות לאשתו הרבנית, שאם תשלם דמי משלוח, תקבל את אפר גופתו, הי"ד. [11]
  • הרב חיים אייזנברג, היה רבה הראשי של וינה
  • הרב אריה פולגר, רבה הראשי של וינה אודות הרב

נולדו או התגוררו בווינה

  • שמשון ורטהיימר (שר האוצר ודיפלומט נולד: 17 בינואר 1658 וורמס. נפטר: 6 באוגוסט 1724 וינה )
  • שמואל אופנהיימר - (היידלברג)נולד ידלברג 21 ביוני 1630.נפטר בוינה - 3 במאי 1703, ) בנקאי, דיפלומט חצר קיסרי באימפריה הרומית הקדושה, שדלן,פילנתרופ (בן דוד של שמשון ורטהיימר).
  • אלזה פישר - נולדה בשנת 1915 בווינה (מקור - חיפוש קרובים - חרות, 11/7/1951)
  • זיגמונד אנגלנדר Englader - (נולד 1902), סופר
  • ברנרד אסקלס (Eskeles Bernhard, Freiherr Von (1753-1839 - בנקאי ומנהל הבנק הלאומי האוסטרי
  • אסתר (אמי) בירנבאום [2]- (1928-1948) - נולדה בווינה שבאוסטריה, בתם של אוללי וריכרד, בת 20 במותה - מחללי שיירת הדסה
  • יוסף ברויאר - Breuer (נולד 1842), רופא
  • חיים בר לב (ברוצלבסקי) - רב אלוף (1924-1994) [3]
  • שמואל גרינהוט, פרופסור באוניברסיטת וינה שבאוסטריה שנת 1885 [4]
  • פרידנריך הונדרטוואסר (Friedensreich Hundertwasser - (1928-2000, צייר וארכיטקט [5]
  • יוסף זינגר, פרופסור, חתן פרס ישראל ונשיא הטכניון (1923-2009) [6]
  • אדולף לייבן - Lieben (נולד 1836) כימאי
  • הסופר פרידריך אפרים טורברג
  • פרנץ זַאכֶר ( הקונדיטור ממציא עוגת "זאכרטורטה" )
  • נתן בירנבוים (הוגה דעות ציוניהוא טבע את המילה "ציונות" בסוף ימיו חזר בתשובה והיה איש אגודת ישראל)
  • מקס ליידסדורף - (1818-1889), Leidesdorf - פסיכיאטר
  • דזירה מנו 1888-1941 - בנקאי
  • ארנולד שנברג (1874-1951), מלחין ומוזיקאי [7]
  • שמעון שפיצר - (1826-1887) - מתמטיקאי
  • וילהלם קנופלמכר
  • ר' יעקב הלוי מולין סגל - מהריל אבי מנהגי אשכנז (למד בוינה)
  • י וסף פופר-לינקאוס (סופר, הוגה דעות, ממציא בפרט המצאות הקשורות לחשמל)
  • דוד שוורץ (ממציא הצפלין)
  • זיגפריד מרכוס (ממציא מחלוצי המצאת המכונית)
  • זיגמונד זלצמן. הסופר האוסטרי יהודי שנודע בשם העט- פליקס זאלטן
  • הרב ד"ר יוסף שמואל בלוך( 20 בנובמבר - 1 באוקטובר 1923) רב, פובליציסט וציר בפרלמנט האוסטרי. זכה להערכה על הגנת היהדות בפני אנטשמיות ועלילת דם בעיתונות ובבתי המשפט.
  • הוגו ברייטנר Hugo Breitner(יועץ כלכלי של ערית וינה 1878-1946)
  • סלומון הרמן מוזנטל (סופר מחזאי) 1821-1877
  • מוריץ פון קוניגסורטר Moritz Freiherr von Königswarter 1837- 1893 בנקאי פוליטיקאי והפילנתרופ
  • פרופ' מוריץ שליק פרופסור לפילוסופיה ראש "ההחוג הוינאי" של פילוסופים שרובם היו יהודים .נרצח בשנת 1936 על ידי סטודנט אוהד המפלגה הנאצית בווינה
  • פול פליקס לזרספלד Paul Felix Lazarsfeld 1901 – 1976 סוציולוג בעל שם וכן אבי חקר תקשורת ההמונים.
  • בנימין זאב הרצל
  • פרץ סמולנסקי (סופר)
  • טדי קולק
  • רבי שמואל הלוי וואזנר
  • הרב רפאל הלפרין

בתי כנסת

  • Stadttempel - בית הכנסת של וינה, הוא היחיד ששרד לאחר ליל הבדולח בשנת 1938.
כתובת: Seitenstettengasse 2-4
  • בית הכנסת "המזרחי" (בראשות הרב יוסף פרדס)
כתובת Judenplatz 8 רובע 1 מעל המוזיאון היהודי בכיכר יודנפלאץ


  • בית הכנסת ברחוב Kluckygasse

בתי עלמין בוינה

1) בית הקברות הראשון והעתיק ביותר Jüdische Friedhof Rossau

שנקרא גם Jüdischer Friedhof Seegass

נמצא – ברחוב 9 Seegasse (בחצר בית אבות)

בית העלמין נוסד באמצע המאה ה - 16 והיה בשימוש עד-1783 כך שהוא בית הקברות העתיק בכלל ובית הקברות היהודי העתיק בפרט ששרד עד היום בווינה,

בבית בקברות קבורים:

ר' שמשון ורטהיימר (שר האוצר ודיפלומט של המלכים לאופרד הראשון, יוזף הראשון, וקרל השישי) [12]

  • שמואל אופנהיימר אך במלחמת העולם השנייה חוללה ונלקחה המצבה. [13]


רבי שעפטיל סג”ל הורביץ מחבר ספר “ווי העמודים” בן השל”ה הקדוש,

מצבת " הדג "

רבה של וינה מנוח הנדל מחבר ספר "חכמת מנוח"

כתובת: 1090 Wien, Seegasse 9 /Eingang Pensionistenheim


2) בית הקברות השני: בית הקברות וורינג Jüdischer Friedhof Währing

Jewish cemetery in Währing

בית הקברות נפתח בשנת 1784 נסגר בשנת -1880

שם קבורים אנשי השכלה הוינאית לצד רבנים

בין השאר: משפחת פון ארנשטיין. משפחת אפשטיין.סלומון הרמן מוזנטל (סופר מחזאי) 1821-1877 .

ורבנים:

כתובת:

180 Wien, Semperstraße 64A

/ Schrottenberggasse 3 פינת רחוב


3) בית הקברות השלישי: " בית הקברות היהודי פלורידסדורף “ Floridsdorf "

Jüdischer Friedhof Floridsdorf

כתובת: 1210 Wien, Ruthnergasse 28


4) בית הקברות הרביעי: בית הקברות צנטרלפרידהוף (Zentralfriedhof)

בית הקברות המרכזי

שהוא בית הקברות המרכזי של וינה . בית הקברות ברובו הגדול אינו יהודי. אך בשני פינות מתחם בית הקברות ישנם שני בתי קברות יהודים שונים.


4א- בית קברות הראשון הוא בשער -1 של בית הקברות .ונקרא " בית הקברות היהודי הישן"

כאן קבורים בין השאר: המלחין קרל גולדמארק, אלפרד אברהם גרנגרוס, החזן שלמה זולצר. גרהרד ברונר. אדולף פישהוף. ויקטור פרנקל. הסופר פרידריך אפרים טורברג. וילהלם (יצחק זאב) ריטר פון גוטמן

והרבנים: רבי יצחק פרידמן 'פחד יצחק' מבויאן, רבי נחום בער מסדיגורה . ורבי לוי יצחק מאוז'ירענא .

כתובת: 1110 Wien, Simmeringer Hauptstraße 244


4ב- בית הקברות השני הוא בשער מספר- 4 הוא נקרא “בית הקברות היהודי החדש”

רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב שנטמן בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין וכן חתנו רבי מנחם נחום פרידמן (רבה של קהילת איצקן ) . יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ . יצחק מרדכי שפירא אדמו”ר בגוואדז'יץ . הרב יוסף ענגיל (מחבר ספר אתון דאוריתא) משה הי"ד אחיו של הראי"ה מקאפישניץ (אפרו הובא מבוכנוולד) אודותיו

בית העלמין המרכזי Zentralfriedhof בווינה
  • צנטרלפרידהוף - Zentralfriedhof - בית הקברות המרכזי בווינה.
כתובת: Simmeringer Hauptstrasse 230-244, Vienna 1110, Austria
  • מצבות ספרדיותExternal link.png בבית העלמין המרכזי בווינה
  • ספרים על בית העלמין בווינה ניתן למצוא ב-ULI בהקשה בחיפוש המתקדם על Friedhof וכן על Wien.
בית הכנסת של וינה- Stadttempel

המוזיאון היהודי של וינה

ראו גם

קישורים חיצוניים

בתי עלמין

רשימת מקורות

  • Jewish Encyklopedia
  • אלעזר הלוי איש הארוויץ אב"ד, ארץ צבי ותאומי צביה, פרשבורג תר"ו

הערות שוליים

  1. ארץ צבי ותאומי צביה
  2. חללי שיירת הדסה
  3. http://dover.idf.il/IDF/About/Commanders/past/haim_bar_lev.htm
  4. עיתון: חבצלת - Habazeleth תאריך: 23 ינואר 1885 עמוד מספר: 3
  5. http://www.tripi.co.il/Show.action?item=4958112
  6. http://news.walla.co.il/?w=/90/1607946
  7. ארנולד שנברג - ויקיפדיה
Construction.jpg דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עיבוי, כדי להפכו למועיל יותר - אנא הוסיפו מן הידע שלכם לדף