ההרשמה לאתר פתוחה הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך
וינה
| וינה Wien | |
| שמות נוספים | Vienna,
Vienne, Becs, Viden, Vindobona |
| מדינה | אוסטריה |
| קואורדינטות | '16°22/'48°12 |
| מפה באתר Mapquest | |
| וינה בגשש העיירות (נדרשת הרשמה) | |
| לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית | |
וינה Vienna היא עיר הבירה של אוסטריה. הייתה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
- בעבר היתה בה קהילה יהודית גדולה שהתפזרה לכל עבר בעקבות השואה. לאחר השואה רוב תושביה היהודים המקוריים לא חזרו אליה.
רישומים גנאלוגיים
רישומים גנאלוגיים יהודיים הנוגעים לעיר וינה באוסטריה:
במכון לכתבי יד
במכון לכתבי יד שבספריה הלאומית ניתן למצוא את הפנקסים הבאים:
- פישר יעקב צבי, פנקס מוהל מן השנים תרי"ט-תרמ"ג, כולל מילות בווינה וסביבותיה (גם בזלצבורג), מספר קטלוגי 000082343.
- קנפפלמכר יעקב בן ישראל, פנקס מוהל תרי"ד-תרכ"ח (1854-1880) מווינה וסביבותיה הקרובות והרחוקות, מספר קטלוגי 000055963.
- פנקס גביות חברה קדישא (כנראה וינה), מהשנים 1823-1827, מספר קטלוגי 000118482.
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
- בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מצוי ארכיון הקהילה היהודית בווינה והמצאי בו מן השנים 1626-1970.
פרענומעראנטן
- זאב וואלף גינצלער, בית אשר, קליינווארדיין, תרפ"ז. ניתן לצפייה במקוון באתר ה- HebrewBooks
ספרי כתובות
- ספרי כתובות מווינה מן השנים 1859-1942 באתר ספריית וינה. הספרים כתובים בכתב גותי.
רישומי חיים
רישומי חיים מן הקהילה היהודית בווינה:
- באתר Genteam יש צורך בהרשמה חינמית לאתר
השואה
רבנים
- יצחק בן משה המכונה אור זרוע (1200-1270)
- רבי טוביה מוינה מ"חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). שיסדו בוינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז . [1]
- יונתן מוינה מ"חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). שיסדו בוינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז .
- הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק(או אביגדור כ"ץ או אביגדור הכהן), היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.רבו של המהר"ם מרוטנברג. חיבר "ספר יסוד" (פרקי הלכות) ו"ספר שערי מוסר".
- מאיר הלוי בן ברוך
- יעקב מווינה (חי במאה ה-14)
- שלום מווינה (חי במחצית השנייה של המאה ה-14)
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש)
- רבי יהושע פאלק, בעל הסמ"ע
- רבי לייב רופא אב"ד וינה(תלמיד הסמ"ע)
- ר' משה נוימארק כץ (כהן) (חמיו של המהרי"ל) אודות הרב
- מהרי"ל - רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; נולד בסביבות שנת ה'ק"ך (1360), מגנצה - נפטר כ"ב באלול ה'קפ"ז (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'. אודות מהרי"ל
- רבי שלום (בן יצחק זעקיל) מנוישטט שנודע גם כרבי שלום מוויען(נפטר 1413 בקירוב בווינה) היה לאחד מראשי בית המדרש ביחד עם רבי מאיר בן ברוך הלוי ורבי אברהם קלויזנר. [2]
- רבי אברהם קלויזנר (מהרא"ק) – רב בווינה בשלהי המאה ה-14 נפטר בשנת קס"ח (1408). מחבר "ספר המנהגים" או "מנהגי מהרא"ק". הוא היה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק מטירנא .
- רבי יצחק אייזיק מטירנא (חי בין השנים ה'ק'-ה'ר', בין החצי השני של המאה ה-14 לחצי הראשון של המאה ה-15. נפטר סביבות ה'קפ"ה, 1425) )
- רבי שעפטיל הורביץ בן השל"ה הקדוש מחבר ספר “ווי העמודים” [3]
- רבי שמחה בן גרשום ראפפורט, בעל "קול שמחה".
- רבי נתן פיטל, מחבר ספרי הדרוש "מתנת נתן", "חוק נתן" ו"דרושים לכל חפציהם" [4]
- ר' אהרן בלומליין, ( רב וראש ישיבה בוינה ) נהרג על קידוש השם בפרעות ב"גזרות וינה" בשנת 1421 שבה נשחטו ונשרפו על קידוש השם כארבע מאות יהודים אודות הרב. היה רבו המובהק של רבי ישראל איסרלין המשך מחבר ספר "תרומת הדשן" עוד
- רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני" (נולד: ה'שע"ה – נפטר: י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) רבה של וינה עד גירוש יהודי אוסטריה. [[5]]
- רבי מנוח הנדל רבה של וינה מחבר ספר "חכמת מנוח" (נפטר 1611) אודות הרב
- רבי יום-טוב ליפמן הלר ( ה"תוספות יום טוב" )(1579 - 1654) [6]
- יהודה ליב רוסי [7]
- ר' מנחם מנדל אורבאך,(נכדו של הרב יהודה ליב רוסי ) בעל ספר המנהגים "עטרת זקנים",
- רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר)נפטר כ"ו בכסלו, ה'תרנ״ד.[נפטר בוינה אך לבקשתו נקבר בברטיסלבה-פרשבורג, ראש קהילת ה”שיפשול” קהל יראים “עדת ישראל” ([במחוז 2) [8]
- רבי יוסף דוב בער כץ (חתן הרב זלמן שפיצר)מורה הוראה [9]
- רבי שאול הורונשטיין מחבר ספר "גבעת שאול"
- הרב ישעיה פירסט אודות הרב רב הקהילה ההונגרית, תלמיד הכתב סופר והשבט סופר יורשו ברבנות של הרב שפיצר]חתן רבי שלום קוטנא מאיזנשטט
- הרב יוסף בוימגארטן ראב"ד קהל שיפשוהל (נפטר בשנת תרצ”ג). .
- רבי אלעזר הלוי איש הורוביץ אב"ד [1]מח"ס שו"ת "יד אלעזר".תלמיד החת"ם סופר נפטר תרכ"ח.
- רבי צבי פרץ חיות כיהן כרב הראשי של וינה נפטר בוינה בשנת 1927. נקבר בתל-אביב.
- רבי בנימין זאב בנדיקט
- הרב ד"ר משה מוריץ גִידֶמַן (19 בפברואר, 1835, 5 באפריל, 1918) רבהּ הראשי של וינה. היסטוריון היה ממתנגדי הרפורמים והציונות ומראשי "רבני המחאה". אודות הרב
- הרב ד"ר אדולף שוורץ ( (15 ביולי 1846 – 13 בפברואר 1931 )כיהן כראש בית המדרש לרבנים בוינה. הרקטור של המוסד התווה את דרכו האקדמית של המוסד.
- רבי יוסף באב"ד (אב"ד וינה עד 1938)
- הרב משה דוד פלעש הי"ד מיוצרי תנועת בית יעקב יחד עם שרה שנירר . היה רב בוינה במספר בתי כנסת.נולד בפרשבורג, בט"ו באב תרל"ט, ונפטר מרעב ביום ח' באדר תש"ד במחנה ריכוז בוכנוולד. [10]
- רבי מרדכי רוזן [ראזען] (מחסידי רוזין-טשורטקוב, חתן הגאון רבי יעקב מאיר בלייך. נסמך להוראה מהמהרש"ם ומרבי מאיר אריק. כיהן ברבנות מונוסטריטשץ, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בעיר וינה, וכיהן כרב ומו"צ. בשנת ב1938 נתמנה לראב"ד וינה לאחר שהראב"ד הקודם, רבי יוסף באב"ד, ברח להולנד מאימת השלטון הנאצי. באלול תרצ"ט (1939) נעצר ע"י הנאצים, ולאחר ימים מספר הודיעו השלטונות לאשתו הרבנית, שאם תשלם דמי משלוח, תקבל את אפר גופתו, הי"ד. [11]
- הרב חיים אייזנברג, היה רבה הראשי של וינה
- הרב אריה פולגר, רבה הראשי של וינה אודות הרב
נולדו או התגוררו בווינה
בתי כנסת
- Stadttempel - בית הכנסת של וינה, הוא היחיד ששרד לאחר ליל הבדולח בשנת 1938.
- כתובת: Seitenstettengasse 2-4
- בית הכנסת "המזרחי" (בראשות הרב יוסף פרדס)
- כתובת Judenplatz 8 רובע 1 מעל המוזיאון היהודי בכיכר יודנפלאץ
- בית הכנסת ברחוב Kluckygasse
בתי עלמין בוינה
1) בית הקברות הראשון והעתיק ביותר Jüdische Friedhof Rossau
שנקרא גם Jüdischer Friedhof Seegass
נמצא – ברחוב 9 Seegasse (בחצר בית אבות)
בית העלמין נוסד באמצע המאה ה - 16 והיה בשימוש עד-1783 כך שהוא בית הקברות העתיק בכלל ובית הקברות היהודי העתיק בפרט ששרד עד היום בווינה,
בבית בקברות קבורים:
ר' שמשון ורטהיימר (שר האוצר ודיפלומט של המלכים לאופרד הראשון, יוזף הראשון, וקרל השישי) [12]
- שמואל אופנהיימר אך במלחמת העולם השנייה חוללה ונלקחה המצבה. [13]
רבי שעפטיל סג”ל הורביץ מחבר ספר “ווי העמודים” בן השל”ה הקדוש,
מצבת " הדג "
רבה של וינה מנוח הנדל מחבר ספר "חכמת מנוח"
כתובת: 1090 Wien, Seegasse 9 /Eingang Pensionistenheim
2) בית הקברות השני: בית הקברות וורינג Jüdischer Friedhof Währing
Jewish cemetery in Währing
בית הקברות נפתח בשנת 1784 נסגר בשנת -1880
שם קבורים אנשי השכלה הוינאית לצד רבנים
בין השאר: משפחת פון ארנשטיין. משפחת אפשטיין.סלומון הרמן מוזנטל (סופר מחזאי) 1821-1877 .
ורבנים:
כתובת:
180 Wien, Semperstraße 64A
/ Schrottenberggasse 3 פינת רחוב
3) בית הקברות השלישי: " בית הקברות היהודי פלורידסדורף “ Floridsdorf "
Jüdischer Friedhof Floridsdorf
כתובת: 1210 Wien, Ruthnergasse 28
4) בית הקברות הרביעי: בית הקברות צנטרלפרידהוף (Zentralfriedhof)
בית הקברות המרכזי
שהוא בית הקברות המרכזי של וינה . בית הקברות ברובו הגדול אינו יהודי. אך בשני פינות מתחם בית הקברות ישנם שני בתי קברות יהודים שונים.
4א- בית קברות הראשון הוא בשער -1 של בית הקברות .ונקרא " בית הקברות היהודי הישן"
כאן קבורים בין השאר: המלחין קרל גולדמארק, אלפרד אברהם גרנגרוס, החזן שלמה זולצר. גרהרד ברונר. אדולף פישהוף. ויקטור פרנקל. הסופר פרידריך אפרים טורברג. וילהלם (יצחק זאב) ריטר פון גוטמן
והרבנים: רבי יצחק פרידמן 'פחד יצחק' מבויאן, רבי נחום בער מסדיגורה . ורבי לוי יצחק מאוז'ירענא .
כתובת: 1110 Wien, Simmeringer Hauptstraße 244
4ב- בית הקברות השני הוא בשער מספר- 4 הוא נקרא “בית הקברות היהודי החדש”
רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב שנטמן בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין וכן חתנו רבי מנחם נחום פרידמן (רבה של קהילת איצקן ) . יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ . יצחק מרדכי שפירא אדמו”ר בגוואדז'יץ . הרב יוסף ענגיל (מחבר ספר אתון דאוריתא) משה הי"ד אחיו של הראי"ה מקאפישניץ (אפרו הובא מבוכנוולד) אודותיו
- צנטרלפרידהוף - Zentralfriedhof - בית הקברות המרכזי בווינה.
- כתובת: Simmeringer Hauptstrasse 230-244, Vienna 1110, Austria
- מצבות ספרדיות
בבית העלמין המרכזי בווינה - ספרים על בית העלמין בווינה ניתן למצוא ב-ULI בהקשה בחיפוש המתקדם על Friedhof וכן על Wien.
המוזיאון היהודי של וינה
- הוקם בשנת 1895.
- נוסד מטעם הקהילה היהודי.
- מוקדש לתרבות ולהיסטוריה של היהודים בהאימפריה האוסטרו-הונגרית ולאוספים ותערוכות של פריטי יודאיקה
ראו גם
- ווילהלם ריטר גוטמן - נשיא הקהילה היהודית בווינה, תעשיין ונדבן
- רשימה מווינה, אוסטריה - 1846
- רשימה מווינה, אוסטריה - 1/01/1866
- רשימה מווינה, אוסטריה - 1/01/1867
קישורים חיצוניים
- הקהילה היהודית בווינה- Israelitische Kultusgemeinde Wien, רישומי לידה, נישואין, פטירה ניתן למצוא בקהילה היהודית בווינה, אצל אריק וולף אקשטיין (נכון לינואר 2015 האתר אינו זמין בקישור הנוכחי)
בתי עלמין
- מבחר תמונות של מצבות מבתי העלמין בווינה
- חיפוש מקוון במאגר בתי העלמין באוסטריה- בין היתר בשלושה בתי עלמין יהודיים בווינה.
רשימת מקורות
- Jewish Encyklopedia
- אלעזר הלוי איש הארוויץ אב"ד, ארץ צבי ותאומי צביה, פרשבורג תר"ו
הערות שוליים
- ↑ ארץ צבי ותאומי צביה
|
דף זה של מערכת ויקיגניה דורש עיבוי, כדי להפכו למועיל יותר - אנא הוסיפו מן הידע שלכם לדף |