העלייה החמישית

העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית. העולים הגיעו מאירופה ומאסיה לארץ ישראל בין השנים 1932 – 1939.

העלייה החלה בממדים צנועים והתגברה בשנים 1932–1935 בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. המאורעות שהחלו עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 החלישו את זרם העלייה, אך בשנים 1938–1939 הוסיפו לעלות רבבות עולים, חלקם באורח בלתי חוקי.

סיום העלייה היה עם תחילת מלחמת העולם השנייה. מספר העולים מוערך בכ-250,000 נפש. העלייה החמישית מכונה לעיתים "עליית היקים" משום שכרבע מהעולים (כ-60 אלף איש) הגיעו לארץ מגרמניה.

ביבליוגרפיה

• בצלאל עמיקם, הפרקים "ראשית העלייה החמישית", "שלוש השנים הסוערות" ו"המשק היהודי במאמץ המלחמתי", בתוך: בנימין אליאב (עורך), היישוב בימי הבית הלאומי, הוצאת כתר, ירושלים, 1976, עמ' 391-337.
• ימימה רוזנטל, כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל, תרע"ח-תרצ"ו / 1935-1917, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט 1979.
• מרדכי נאור, ספר העליות, גבעתיים: הוצאת מסדה, תל אביב: ההוצאה לאור - משרד הביטחון, 1991.

קישורים חיצוניים

• [בויקיפדיה בעברית: העלייה החמישית]

{{ויקיפדיה