ההרשמה לאתר פתוחה. הינכם מוזמנים להירשם לאתר ולהתחיל לערוך

דונאיסקה סטרדה

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דונאיסקה סטרדה Dunajska Streda
טרם הועלתה תמונה לערך זה
שמות נוספים Niedermarkt (גרמנית)

Dunaszerdahely (הונגרית) סערדאהעלי (יידיש)

מדינה סלובקיה
קואורדינטות '17°37/'47°59
מפה באתר Mapquest
דונאיסקה סטרדה בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

דונאיסקה סטרדה, Dunajska Streda, בהונגרית (ההגיה-דונסרדהיי) היא עיירה בדרום סלובקיה השוכנת במישור הדנובה באזור אדמיניסטרטיבי טרנבה Trnavsky kraj. רוב האוכלוסייה כיום בעלת זהות אתנית הונגרית. בעברה מקום מושבה של קהילה יהודית גדולה ששמשה כמרכז תורני גדול. רוב האוכלוסייה היהודית בעיירה נספתה בשואה. כיום חיים במקום מספר קטן מאוד של יהודים שפועלים לשימור המורשת ולטיפול בבית העלמין היהודי במקום.


גאוגרפיה

דונאיסקה סטרדה היא העיירה החשובה ביותר באזור Zitny ostrov. אזור זה ממוקם במישור הדנובה ושוכן בין נהר הדנובה לנהר הדנובה הקטן. העיירה נמצאת באי בין שני הנהרות, יחד עם שתי עיירות נוספות: קומרנו Komarno ושמורין Samorin. האזור נחשב לאי הגדול ביותר באירופה, הממוקם בין נהרות.

מקור השם

Szerdahely - משמעותו "יום רביעי בשוק" ומצביע על כך שלעיירה היתה פריבילגיה לערוך שוק בימי רביעי (למרות שמאוחר יותר התקיים השוק בימי שישי). השם הנוכחי הסלובקי משמעותו כמו השם ההונגרי Streda- משמעותו בסלובקית "יום רביעי". השם הגרמני Niedermarkt משמעותו "השוק הנמוך".

היסטוריה

העיירה הייתה בתחום שיפוטה וחסותה של משפחת פלפי Palffy בין השנים 1600 - 1848. דונאיסקה סטרדה הייתה מחולקת בעבר לארבעה עיירות שונות: Szerdahely, Ujfalu , Nemesszeg , Elotejed. כל ארבעת הרובעים (כפרים) אוחדו לעיירה אחת בשנת 1874. בשנת 1880 חיו בעיירה 4182 ובשנת 1930 חיו בדונאיסקה סטרדה 5,706 תושבים מתוכם, 2,944 הונגרים, 2,186 יהודים (רובם דוברי הונגרית), 503 דוברי סלובקית. בשנת 1919 הפכה העיירה להיות חלק מצ'כוסלובקיה. בעקבות הסכם וינה הראשון בשנת 1938 היא הוחזרה לשלטון הונגרי, אך חזרה לשליטת צ'כוסלובקיה בשנת 1945.

יהודי דונאיסקה סטרדה

בשלהי המאה השבע עשרה סבלו מאוד היהודים תחת שלטונם של האבסבורגים. הוטלו עליהם גזירות קשות ולכן נאלצו היהודים לנדוד לשטחי האצילים בעלי האחוזות ההונגריים שדאגו לבטחונם ואפשרו להם לקיים את אורח חייהם היהודי. ראשית התיישבות היהודים בעיירה הייתה בשנת 1707. היהודים נמלטו מאזור ברטיסלבה (פרשבורג) ובאו להתגורר תחת חסותו של הרוזן ניקולאס פאלפי (1657-1732). יותר מאוחר בשנת 1739 היהודים קיבלו כתב זכות לישיבה על האדמות ע"י הרוזן יאנוש פאלאפי . בשנת 1728 גרו במקום 19 משפחות יהודיות ובכתב הזכויות שנתן ליהודים הרוזן, ניתנה להם אפשרות למכירת יין, אישור לעסוק במסחר בשטח האחוזה, אפשרות לבנות בית כנסת ובית עלמין. על זכויות אלו היה עליהם לשלם מיסים.

במפקד שנערך בשנת 1770 חיו בעיירה ובסביבתה כ–600 עד 700 יהודים. בתחילת המאה השמונה עשרה גדלה האוכלוסיה והיה צורך להקים בית כנסת נוסף. בשנת 1828 נמנו 928 יהודים כ-35% מן האוכלוסיה. בשנת 1900 נמנו 2150 (ובתקופה זו היה רוב יהודי בעיירה). לאחר מלחמת העולם הראשונה קמה הרפובליקה הצ'כוסלובקית. בשנת 1921 נמנו ע"י הצ'כוסלובקים 1471 יהודים. בשנת 1941 במפקד שנערך ע"י ההונגרים נמנו 2645 בדונאיסקה סטרדה ועוד 393 יהודים בכפרי הסביבה, סה"כ 3038 נפשות (במפקד זה חסרים כל אותם יהודים שהיו בעלי נתינות זרה וגורשו). שפתה הרשמית של הקהילה היתה הונגרית וגרמנית לסרוגין.

בתי כנסת ובתי מדרש

בקהילת דונאיסקה סטרדה שרתו רבנים ידועים. היו קיימים בה מספר בתי כנסת ובית מדרש. בניתו של בית הכנסת הגדול הושלמה בשנת 1866. הוא חולל ונהרס בחלקו בשנת 1944, כחודשיים לאחר כניסת הגרמנים לעיירה. בית הכנסת נהרס סופית ע"י השלטונות המקומיים בשנת 1950.

בתי כנסת נוספים היו, בית הכנסת "עדת ישראל", בית המדרש של הרב פאפא ובית הכנסת של חברה קדישא. שתי ישיבות אחרונות שפעלו בעיירה היו: ישיבת רבי אשר אנשיל כ"ץ וישיבת ר' הלל ויינברגר. שני רבנים אלו נספו בשואה. בבית העלמין ישנן מעל 2500 מצבות, החלקה של בית העלמין מגודרת ומטופלת.

רבנים

  • שמעון דוד, רב, מופיע במפקד 1735. אב"ד עד שנת 1761.
  • ר' שמחה, רב ואבד"ק בעיירה, נפטר 1770.
  • אלכסנדר מייזליש, רב, 1784-1800.
  • דוד דויטש
  • ליפמן שטיין, רב בדונאיסקה סטרדה.
  • זלמן ליב סג"ל גרינספלד, רב, אב"ד 1814-1815.
  • אהרון סודיטץ, רב ואבד"ק דונאיסקה סטרדה, נפטר 1828.
  • יהודה אסאד, רב, נולד באסאד בשנת 1796, אב"ד 1852-1866, נפטר בעיירה וטמון בה.
  • אהרון שמואל אסאד, רב, אבד"ק העיירה ושרת גם בקויטה. נולד 1830, נפטר 1905.
  • יהושוע כץ, רב (פני הנשר 1935)
  • אליעזר דוד גרינוואלד, (נולד בטשרנה הונגריה 20.1.1867 ) לאביו מוה"ר עמרם גרינוולאד. התקבל למשרת דומ"ץ בקהילת דונאיסקה סטרדה בשנת 1897. תלמידים רבים הגיעו בעקבותיו לעיירה על מנת לשמוע דברי תורה מפיו. בהמשך שימש כרב בקהילת דויטשקרויץ ובקהילת וישו העליונה (אובר וישו) במרמורש. אחר כך עבר לקהילת סטמר ובסוף ימיו לקהילת פאפה בהונגריה. חיבר את שו"ת "קרן לדוד".
  • שלוס בר שטרן, רב ואבד"ק בעיירה. נפטר 1910.
  • וולף כהן, רב, למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר ואחר כך אצל הרב יהודה אסאד בישיבת סרדהלי. טמון בבית העלמין בעיירה (1835 -1913)
  • שמואל לוי ווינברגר, אב"ד סערדהלי והגליל. היה חתנו של הרב הלל ליכטנשטיין מקולומיאה.
  • שלמה גולדברגר, רב, תלמידו של מהר"ם שיק ואחרון הרבנים. הגיע לעיירה כחצי שנה לפני שנפטר בשנת 1937.
  • יוסף פליישמן, רב"ד [1]
  • אשר אנשיל כ"ץ, רב קהילת "עדת ישראל". נספה בשואה בשנת 1944.

ועוד רבנים רבים ששרתו בקהילה.

היהודים בשואה

  • נובמבר 1938 – הוחלט להחזיר להונגריה את דרום סלובקיה, בעקבות הסכם וינה.
בעיירה מחכים לכניסת הצבא ההונגרי. דגלי צ'כוסלובקיה מורדים מן הבתים, במקומם מונפים דגלי הונגריה לקראת כניסת הכובש. למחרת החלה התנפלות וביזה של עסקי היהודים בעיירה.
  • אביב 1940 - מוקם "שרות העבודה היהודי" נשללות דרגות הקצונה של היהודים והם מגויסים לשרות העבודה.
  • יוני 1942 – חוק החרמת הקרקעות והעברת פלוגות העבודה מהעיירה ומעיירות נוספות לחזית הרוסית. 400 מבני הנוער בעיירה גויסו לשרות זה.
  • מרץ 1944 – הגרמנים כובשים את הונגריה וכעבור יומיים מגיעים ראשוני חילי האס אס לעיירה. הם זוכים לשיתוף פעולה מתושבי העיירה הגויים, בבזיזת עסקיהם של היהודים. כעבור מספר ימים מוקם ה"יודנראט".
  • מרץ 1944 – חובת נשיאת טלאי צהוב. כעבור זמן נתנה ההוראה להתכנס בגטו שמוקם בשלושה רחובות יהודיים מזרחית לבית הכנסת.
  • יוני 1944 - ראשוני המגורשים מהעיירה לאושוויץ.

באה לקיצה קהילת דונאיסקה סטרדה. מספרם הכולל של הניצולים, כולל יישובי הסביבה נאמד בין 600-650 כ-20% מהתושבים שחיו במקום לפני השואה . כיום גרים במקום מספר קטן של יהודים שדואגים לשימור בית העלמין העתיק ולאיסוף מידע ושימור זיכרון הקהילה.

רישומים גנאלוגיים

  • יצא תקליטור ובו תעודות לידה ונישואין של חלק מבני העיירה. בנוסף ישנו מסד נתונים ובו פרוט המצבות בבית העלמין כולל הכיתוב על כל מצבה. הוציא את התקליטור, מר אלכס אנגל (חיפה).
  • JGFF
  • All Hungary Database

פארנומערנטען

רשימת פראנומעראנטען מהעיירה ניתן למצוא בספרים:

  • דוד זאלצער, דברי דוד, ווראנוב, תרפ"ז. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.
בספר רשימה ממקומות נוספים כולל אונגוור, מונקאץ' ועוד.
  • תלמידי אליעזר דוד בן עמרם גרינוואלד, קרן לדוד, ישיבת קהלת יעקב דפאפא, תשמ"א . הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.
  • יהודה בן יהושוע פאלק גרינוואלד, זכרון יהודה, בודפשט, תרפ"ג. הספר ניתן לקריאה במקוון באתר ה- HebrewBooks.
  • יהודה אלטמן, ים של יהודה, וויצטען, תרפ"ו. - " -
ואלו השמות מהספר:
  • הרב יהודה שווארץ (שוורץ)
  • מו"ה שרגא פייבל שווארץ
  • " אברהם סופר (סופר)
  • " אשר אנשיל לאק שו"ב (לוק)
  • " יהודה פאשקוס
  • " אליעזר בישיטץ (בישיץ)
  • " פישער (פישר)
  • " ישכר דוב שטערן (שטרן)
  • " שרגא צבי קליין (קליין)
  • " יוסף ענגיל (אנגל)
  • " דוד נייהויזער
  • האחים מו"ה מיכאל חיים ומו"ה שלמה פאלק וויזנער (צ"ל ווזנר)
  • מו"ה עקיבא פרייא
  • השותפין מו"ה יוסף בישיטץ ומו"ה יעקב ברייער (בישיץ;ברויאר)
  • ר' חיים יהודה ענגל
  • ר' יהודה משה פליישמאן (פליישמן)
  • ר' צבי פוריעס
  • ר' יעקב צבי גרינוואלד (גרינוואלד)
  • מו' יחואל טויבער בר"י (טויבר)
  • " אהרן אלעזר הכהן מיללער לעלוי נשמות אבותיו ז"ל (מילר)
  • מו"ה דוד וועצלער (ווצלר)
  • מו"ה משה פריעדמאן (פרידמן)
  • ר' יעקב צבי גאטטליעב (גוטליב)
  • ר' ליב פישעל
  • ר' מרדכי דעקנער (דקנר)

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • טקס אזכרה במלאת שישים שנה לשואה בדונאיסקה סטרדה וחשיפת האנדרטה (בהונגרית).
  • אברהם יששכר שפירא (בעריכתו), בית העלמין של קהילת דונאסרדאהלי, ועד יוצאי קהילת דונאסרדאהלי בישראל, 2002.
  • שמחה בונם מנחם הלוי פישער (הוציא לאור), שלשה מאורי סערדאהעלי : מכיל בתוכו תולדות חייהם ופעולתם של 3 רבני סערדאהעלי בני משפחת וויינבערגער: ר´ שמואל לוי, בנו ר´ הילל ובנו ר´ יחיאל, ברוקלין, 2001.
  • פנחס מילר, עולמו של אבא, סיפורי זכרונות על גדולי התורה והקהלות...שהתקיימו באוסטריא- הונגריה ובמחוז טראניסלבניא ורומניא.., ירושלים הוד, תשמ"ד. (פרק מן הספר העוסק בעיירה).

רשימת מקורות

  • אתר-דונסקה סטרדה
  • אברהם יששכר אנגל, ספר הזכרון לקהילת דונאסרדאהלי , בהוצאת ועד יוצאי קהילת דונאסרדאהלי בישראל, תשל"ה
  • הרב וולף כהן
  • ידלר בנציון, בן יכבד אב,ירושלים, תש"ח
  • יקותיאל יהודה גרינוואלד, טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן, קולומבוס אוהיו, 1945.
  • יוסף שמעון פאללאק (עורך), בית ועד החכמים, ירחון לכל מקצועות התורה וחיזוק דת ישראל, רומניה, תשרי תרפ"ח. חוברת א'.
  • חברת הש"ס, ירושת פליטה, בודפשט, תש"ו
  • אפרים לנדא, יקרא דחיי חלק א',סעיני (סטמר), תרפ"ח. ניתן לקרוא את הספר במקוון באתר ה- HebrewBooks.
  • חוברת פני הנשר 1935, סימן קד
  • חוברת פני הנשר שנה ז, טירנוי 1939

הערות שוליים

(ראו רשימת מקורות לעיל)

  1. פני הנשר 1939
Wiki.png חלק מן התכנים בדף זה נלקחו מהוויקיפדיה האנגלית ומוגשים בכפוף לGnu Free Documentation Licence

Wiki.pngחלק מן התכנים בדף זה נלקחו מהוויקיפדיה הגרמנית ומוגשים בכפוף לGnu Free Documentation Licence