אייזנשטט (עיירה)

אייזנשטט (עיירה) Eisenstadt
טירת "אסטרהאזי" באייזנשטט
שמות נוספים	Zelezno (קרואטית/סלובנית), Kismarton (הונגרית), אייזנשטאט, אייזנשטדט, א"ש
מדינה	אוסטריה
קואורדינטות	'16°31/'47°51
מפה באתר Mapquest
אייזנשטט (עיירה) בגשש העיירות (נדרשת הרשמה)
לחצו כאן לעזרה בהוספת התבנית

אייזנשטט בקיצור א"ש, היא בירת המדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת במרחק 12 קילומטר מן הגבול ההונגרי. בזמנה של המונרכיה האבסבורגית הייתה אייזנשטט מקום מושבה של משפחת האצולה אסטרהאזי והמלחין יוזף היידן. היא אחת מ"שבע קהילות" יהודיות אורתודוכסיות שהתקיימה במשך מאות שנים בבורגנלנד ובאה לקיצה בעקבות האנשלוס בשנת 1938 .

גאוגרפיה וחלוקה לרובעים

אייזנשטט שוכנת במישור מעל לנהר הוולקה בדרום, בקצה הדרומי של רכס הרי לייטאגבירגה (Leithagebirge), במרחק של כ-12 ק"מ מהגבול ההונגרי. מחולקת לארבעה רובעים: אוברברג, אונטרברג, קליינהופליין, סט. גאורגן.

מיקום אייזנשטאט במפת אוסטריה

מקור השם

שמה של העיר הנוכחית הוא "עיר הברזל" מוזכרת החל משנת 1118 כ-"castrum ferrum" ומתייחסת להסטוריית מכרות הברזל והמסחר בברזל באזור. ע"פ האנציקלופדיה העברית השם "עיר הברזל" מקורו בטעות המופיעה במספר מועט של מסמכים ואילו השם האמיתי מקורו בנחל ה"אייזאך" בקרבת העיר. היא מוזכרת לראשונה בכתובים בשנת 1264 ב-"minor Mortin", התואם לשם קישמרטון Kismarton (השם ההונגרי). הקדוש מרטין- (Saint Martin), פטרון הכנסיה העיקרית. ע"פ האנציקלופדיה העברית, השם ההונגרי קישמרטון Kismarton הנו תרגום שמו הגרמני של המקום "וניגר מטרסדורף" Weniger Mattersdoef .

היסטוריה

• בזמן נדידת העמים הגדולה התיישבו באזור שבטים גרמאניים והונים.
• 800 - התיישבות בווארית תחת שלטונו של קרל הגדול.
• 1241 - נהרסה בידי המונגולים הפולשים.
• 1373 - עברה העיר לשלטון משפחת קניז'אי, שבנו מחדש את חומות העיר ואת המצודה.
• 1388 - קבלת הזכות להחזיק שוק על ידי הקיסר זיגמונד.
• 1445 - נכבשה העיר על ידי הארכידוכס אלברט השישי מאוסטריה.
• 1451 - הועברה העיר לידי פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית, בידי מתיאס קורבינוס בתמורה לכתר ההונגרי.
• 1482 - מתיאס כבש מחדש את העיר.
• 1490 - היא נכבשה בידי מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית מבית הבסבורג, ונשארה תחת שליטת השושלת עד 1622.
• 1529 ו-1532 העיר נכבשה בידי האימפריה העות'מאנית, עם התקדמותה לכיוון העיר וינה.
• 1648 - עברה העיר לשליטת משפחת האצולה אסטרהאזי שבנתה את הטירה הידועה הקיימת עד היום.
• היא נהרסה בשרפות פעמיים, ב-1589 וב-1776.
• 1809 - כבוש העיר על ידי הצרפתים.
• 1897 - חוברה לרשת מסילות הרכבת.

עד סוף מלחמת העולם הראשונה השתייכה לממלכת הונגריה. בשנת 1921 בעקבות חוזה טריאנון וחוזה סן-ז'רמן צורפה העיר לאוסטריה יחד עם שאר בורגנלנד. מאז ה-30 באפריל 1925 העיר היא בירת בורגנלנד ומושב ממשלתה. בזמן מלחמת העולם השנייה העיר הופגזה קשות. ב-1945 היא נכבשה בידי הצבא האדום, ונשארה תחת כיבוש סובייטי עד 1955.

יהודי אייזנשטט

היהודים מוזכרים לראשונה בתעודה משנת 1296. הישוב הלך וגדל והתיישבו בו מגורשים ממקומות שונים, החל ממגורשי וינה בשנת 1421, ומגורשי שופרון בשנת 1526. בשנת 1572 גורשו היהודים מן העיירה ושבו אליה רק ברבע הראשון של המאה השבע עשרה. כעבור מספר עשורים גורשו שוב, אך בשנת 1690 נתן להם אסטרהאזי איגרת חסות כמו לשאר "שבע קהילות" בבורגנלנד. בתקופה זו הייתה נפוצה תורת הקבלה בא"ש ובין מפיציה שנחשד גם כמשיח שקר היה ר' מרדכי מוכיח (לא מרדכי מוכיח שבנו הוא לייב). עוד התגורר בעיירה ר' שמעון מווינה בן הרב אפרים יהודה שכתב את הספר "חלק שמעון", אשר עבר להתגורר בזלקווא שבפולין בעקבות גירוש היהודים מא"ש בשנת 1670.

זכויותיהם של יהודי א"ש אשר נתנו להם על ידי הנסיך אסטרהאזי היו נרחבות ביותר וכללו בין היתר את האפשרות לבחור את שופטיהם, לנהל את מוסדות הדת וחיי החברה כרצונם. מקום מושבם של היהודים בעיירה היה "רחוב היהודים" אותו היו רשאים לסגור בשבתות. אישור הסגירה בשבתות ובחגים היה היחידי בכל קהילות אירופה (שרשרת הברזל קיימת עד היום בכניסה לגטו היהודי בא"ש). בשנת 1735 התגוררו בעיירה 113 משפחות (600 נפשות), ב-1832 חיו במקום 908 יהודים ובשנת 1843 היו בקהילה 876 יהודים. ב-1848 הפכו היהודים לאזרחים הונגריים שווי זכויות. במפקד האחרון שנערך בשנת 1934 התגוררו בעיירה 462 יהודים.

בא"ש כיום, שני בתי עלמין הכוללים יחדיו 1300 מצבות. המצבה העתיקה ביותר משנת 1679. בבית העלמין נמצאת מצבתו של ר' מאיר בן יצחק אייזנשטט שהיה רבה הראשון של העיירה. בשנת 1875 התמלא בית העלמין העתיק והוקם בית עלמין נוסף לידו.

בתי כנסת וישיבות

בקהילה היו קיימים שני בתי כנסת, אחד שהיה שייך לקהילה ונבנה לפני כמאתיים שנה והשני שנבנה ע"י ר' שמשון וורטהיימר. בית הכנסת הקהילתי נהרס בשנת 1938. הישיבות בא"ש התקיימו עד שנת 1900 ולאחר מכן התלמידים עברו לישיבות אחרות בהונגריה. אחת מהישיבות המפורסמות הייתה ישיבתו של הרב עזריאל הילדסהיימר שנקרא לנהל את הישיבה ושאליה הגיעו תלמידים ממקומות מרוחקים: הרב אהרון וויס, ר' יצחק הירש וויס, נולד במורביה - היה הסטוריון ועסק בתלמוד, הרב זיגמונד מייבאום, הרב לאופולד לוונשטיין, לאופולד לווי Low, ר' מרקוס הורוויץ- רב גרמני והסטוריון, הרב אדולף פרנקל גרון, נולד במורביה, הרב שמואל Low בריל, נולד בבודפשט, שמעון בכר שלמד אצל משה פרלס, הרב עמנואל שרייבר. יהושוע שטמפפר שנולד בסומבוטהי שבהונגריה בשנת 1852, לאביו יהושוע. למד בישיבתו של הילדסהיימר, אך בגלל התנגדותו של אביו להשכלה הרחבה שניתנה בישיבה, עזב אותה ועלה ברגל בשנת 1869 לירושלים. הרב הילדסהיימר עמד בראש ישיבת א"ש במשך 19 שנים. בנוסף לבתי הכנסת היו בקהילה מוסדות נוספים שיועדו לתמיכה בקהילה. מוסד ביקור חולים, ניחום אבלים, מקוה טהרה.

מצבתו של מהרם א"ש בבית העלמין העתיק באייזנשטט

רבנים

• ר' שלמה ליברמנש, רב באייזנשטט. מוזכר בשו"ת שארית יוסף: "והגאון כמהר"ר שלמה ליברמנש מק"ק עיר הברזל שהיה אחר כך אב"ד בק"ק פוזנא". עיר הברזל הלא היא אייזנשטט.
• יעקב מרגליות, רב בפראג בשנת 1526. אביו של יעקב היה יצחק אייזיק מרגליות אב"ד פראג צ'כיה. יעקב נישא לבתו של שלמה ליברמנש מאייזנשטט.[ ענף עץ אבות, קראקא, תרס"ג].
• אהרן שמואל, בן משה שלום, (נולד בקרעמניץ), חיבר את הספר "עוללות אפרים".
• ר' מאיר, בן חיים קצנלבוייגן, (נולד פראג צ'כיה ; נפטר בשטאמפי, כיום Stupeva בסלובקיה) רב בעיירה, חיבר ספרים וביניהם "משתה יין" ו-"גילגולים" .
• מאיר בן יצחק, (מכונה "אשכנזי") (נולד 1670; נפטר 1744 אייזנשטט), רב במחוז פוזן ובערוב ימיו באייזנשטט, חיבר את "אור הגנוז" ו"על תורה ומגילות"
• מרדכי מוכיח, (נולד; נפטר בברטיסלבה 7 במאי 1729) רב, נשא לאישה את בתו של הרב הירש ירושלמי ונולדו להם שלוש בנות אשר נשאו לרבנים אף הן. אלו שמות החתנים: ר' משה, ר' נטע (רב בפראונקירכן) ור' שלמה הלברשטט הלוי
• ליב מוכיח, המכונה לייביש אייזנשטט, בן מרדכי מוכיח, רב באיזנשטט.
• שמשון וורטהיימר, רב ראשי בבוהמיה והונגריה ורב באייזנשטט (1658-1724) (אנגלית)
• מהר"ם א"ש, מאיר בן יצחק, רב, בעל "פנים מאירות" (1717-1744). היה בין המתנגדים לעיסוק בחכמת הקבלה וללבוש בלבן של העוסקים בנסתר ושם קץ לכך בא"ש.
• ישעיהו ברלין (ישעיהו פיק) - רב, מבקר ומחבר,(אייזנשטט 1725, ה' אייר תקנ"ט (1799) ברסלאו) בן יהודה ליב שהיה בנו של מרדכי מוכיח ויהודית בת יצחק ברלין. ישעיהו ברלין נשא לאישה את בת וואלף ליב פיק. מספריו: אומר השכחה, אוצר בלום, מיני תרגימא על תרגום אונקלוס, תוספת ראשון לציון על משניות, חידוש הש"ס ועוד. שימש כרבה של ברסלו עד יום פטירתו.
• בנימין וולף פולק, אבד"ק אייזנשטט, נפטר 1761.
• עקיבא איגר (גינז) - רב, יליד אייזנשטט (1761 - 1838).
• יחיאל מיכל הלוי מגלוגוי, אב"ד ק"ק אייזנשטט, 1789 - 1819.
• אשר לעמיל סגל, מו"ץ בגלוגוי ואבד"ק אייזנשטט. נפטר 1790.
• משה פרלס, רב, (1818 -1840 )
• עזריאל הילדסהיימר , רב וד"ר (1851 - 1869).
• שלמה ליברמן, רב
• שלום קוטנא, רב, 1870, בן אהרן קוטנא ונכדו של יוסף קוטנא אבד"ק פאפה בהונגריה
• מרדכי מרגליות יפה שלזינגר, אב"ד אייזנשטט (פני הנשר תרצ"ה)

אישים נוספים

• הסופר אביגדור א"ש - הוציא את הסידור והמחזור בגרמנית וחיבר ספר על גירוש היהודים מאוסטריה.
• פרופסור, משה בנדקיט, נאורולוג ופרופסור באוניברסיטת וינה, יליד א"ש, עלה לישראל ונפטר בה.
• רפאל נתן רבינוביץ - תלמודיסט, נולד בליטא והתגורר בא"ש.
• מקס עמנואל שטרן - יליד ברטיסלבה, מונה למנהל בית הספר ביידיש בא"ש.
• שנדור וולף Sandor Wolf - אספן אומנות וחוקר, הקים מוזיאון וארכיון יהודי. יליד אייזנשטט (1871-1946).

היהודים בשואה

באיזנשטט נאסרו ראשי הקהילה ונכבדיה ואולצו תחת איומים ועינויים לחתום על כתב ויתור על רכושם. עד אוקטובר שנת 1938 עזבו כל היהודים את אייזנשטט. מתוך 441 היהודים בעיירה נותרו בחיים 245. תמה תקופה מפוארת בת מאות שנים של קהילה יהודית, אחת מ"שבע הקהילות" בבורגנלנד.

רשימת תושבי אייזנשטט שנשלחו למחנות השמדה

רשימת תושבי אייזנשטט שנשלחו למחנות השמדה (מתוך אתר - A letter to the Star) הרשימה כוללת 118 תושבי אייזנשטט ומפרטת: תאריך לידה, כתובת מגורים באייזנשטט (אך לא תמיד), כתובת מגורים בוינה לאחר הגרוש, תאריך משלוח ולעיתים תאריך מוות.

רישומים גנאלוגיים

• רשימה מאייזנשטט, אוסטריה - 1820

• פנקס קהילת אייזנשטאט בין השנים תע"ז-תקצ"ב (1717-1832), מובאים גם דוחות מקהילות נוספות: פראונקירכן, מטרסדורף, קיצע, דויטשקרויץ, קובלנטדורף. הפנקס מצוי במכון לכתבי יד בספריה הלאומית. בחרו בתפריט 'מספר מערכת' והקש 000170712.

• ספר עם כיתובי המצבות בבית העלמין העתיק באייזנשטט: ניתן לצפיה במקוון באתר HebrewBooks אבני אש מחבר וואכשטיין, דובער

Wachstein, Bernhard, 1868-1935 Die Grabschriften des alten Judenfriedhofes in Eisenstadt / bearb. von Bernhard Wachstein ; mit einer studie: Die Entwicklung des judischen Grabsteines und die Denkmaler des Eisenstadter Friedhofes, von Sandor Wolf. Mit 77 Abbildungen.

Hier in der heiligen jüdischen Gemeinde Eisenstadt :die Grabinschriften des jüngeren jüdischen Friedhofes in Eisensatdt. [פה ק"ק איזענשטאדט] By: Reiss, Johannes. Eisenstadt : Österreichisches Jüdisches Museum in Eisenstadt, 1995.

לקריאה נוספת

a walk through the Jewish history of Eisenstadt. Edited by: Reiss, Johannes. Eisenstadt : Osterreichisches Judischers Museum, 2001.

Das Eisenstaedter Ghetto. By: Klampfer, Josef. Eisenstadt : Burgenlaendisches Landesarchiv, 1965.

"Arisierungen", beschlagnahmte Vermoegen, Rueckstellungen und Entschaedigungen in Burgenland. By: Baumgartner, Gerhard [et al.]. Muenchen : Oldenbourg, 2004. (רכוש יהודים שהוחרם, בידי הנאצים, במחוז בורגרלנד, ופיצוי.)

Gedenkbuch der untergegangenen Judengemeinden des Burgenlandes. By: Gold, Hugo. Tel Aviv, Olamenu, 1970. (ספר יזכור לקהילות היהודיות שהיו במחוז בורגנלנד.)

קישורים חיצוניים

• מאגר שמות בעלי עסקים מבורגנלנד 1938 תחת הערך database.
• הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי- מצאי מהקהילה היהודית באייזנשטט.
• איגרת ביקורת על ישיבת אייזנשטט מלך שפירא, ,הוצאת המעיין, 1994.

רשימת מקורות

• האנציקלופדיה העברית
• אתר המוזיאון היהודי באייזנשטט (בגרמנית)
• משה גולדשטין, מאמר שבע קהילות , תש"ה
• ביתו של וולף באנגלית

• יקותיאל יהודה גרינוואלד, לתולדות המקובלים בהונגריה משנת שע"ה עד שנת תק"ך, סיני, תש"ט
• אפרים לנדא, יקרא דחיי חלק א',סעיני (סטמר), תרפ"ח. ניתן לקרוא את הספר במקוון באתר ה- HebrewBooks.

• שמואל זיינוויל כהנא, ענף עץ אבות, קראקא, תרס"ג תולדות וסדר יוחסין למשפחות המיוחסות: הורוויץ, היילפרין, רפאפורט, מרגליות, שור, קצנלנבויגן, ועוד . ניתן לצפייה באתר HebrewBooks
• יוסף גולדנבוים (זהבי), צנתרא דדהבא, ירושלים, תשי"ז על מס' ברכות
• חוברת פני הנשר תרצ"ה 1935, סימן קג
• שמעון מווינא, חלק שמעון, פראג תמ"ז
• קובץ בית אהרן וישראל, ירושלים, תשרי-חשון תשס"ה
• קנעבל, תולדות גדולי הוראה, ניו יורק 1955

הערות שוליים

(ראו רשימת מקורות לעיל)

חלק מן התכנים בדף זה נלקחו מהוויקיפדיה האנגלית ומוגשים בכפוף לGnu Free Documentation Licence