שלחו מייל ל- emailwikigenia@gmail.com כדי להירשם לאתר כדי לערוך

אהרן איתין

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אהרן אִיתִין (ראש השנה ה'תרכ"ה, 1864, בריאנסק, האימפריה הרוסית – י' בסיוון, ה'תר"ץ, יוני 1930, תל אביב) היה ממייסדי אחוזת בית ובעל בית דפוס ביפו. עם הקמת תל אביב היה בעל הבית הדפוס הראשון בתל אביב.


משפחתו

  • אביו: "סעדיה"
  • אמו: "מעלה"

אשתו: רבקה לבית גרבוז

  • בת: פָניה פפר לבית איתין, פעילה בקרב חובבי הבמה העברית ביפו, נישאה לנחום פפר (בנו של המורה אליעזר פפר שלימד בבית הספר לבנות שבנווה-צדק). פניה ונחום נסעו לצרפת ולמדו שם, היא – הוראה וצרפתית, והוא – הנדסה. עם חזרתם ארצה עבד נחום בגאולת קרקע כמהנדס-מודד בחברת הכשרת היישוב, וברבות הימים היה למהנדס בחברת הנפט העיראקית (IPC) והִרבה לנסוע לעיראק לרגל עבודתו. בשנת 1936, עם חזרתו ארצה במטוס משם, התרסק המטוס ליד עפולה ונחום נפצע ונפטר.
  • בן: סעדיה איתין, שנקרא על שם סבו (אביו של אהרן), וכינויו היה 'איסיי', הוכשר כמהנדס חשמל והקים יחד עם פנחס רוטנברג את חברת החשמל, שבה היה המהנדס הראשי מיומה הראשון ועד ליציאתו לפנסיה. איתין היה מהנדס חשמל ורוטנברג מהנדס סכרים. איסיי איתין נישא לרבקה חנוך, בתם של מלכה ואברהם-גרשון חנוך, ממייסדי תל אביב.
  • בת: דיבשה אמירה לבית איתין, נולדה ב-1899, למדה בשווייץ, הייתה ד"ר למתמטיקה. היא נישאה לבנימין אמירה. שניהם היו ממייסדי הפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה העברית. דיבשה נפטרה ב-6 באפריל, 1966
  • בת: מרים לוין לבית איתין, הייתה בקטריולוגית ונמנתה עם צוות המעבדה הראשון של בית החולים הדסה בתל אביב. היא נישאה לדוד לוין, כלכלן, שהיה מבכירי חברת האשלג, וגם פעל רבות להעלאת ניצולי השואה.
  • נחום איתין, הצעיר בבניו, היה בוגר אקדמיה לאמנות בפריז. הוא היה מחלוצי ענף תעשיית גלופות ההדפסה (צינקוגרפיות) שבתל אביב. היה גם מרוכשי השבועון העולם הזה בשנות החמישים, והמו"ל והעורך האחראי של הדו-שבועון "כלנוע" שיצא בתחילת שנות השלושים (כאשר המנהלה והמערכת מוקמו בבית איתין ברחוב לוינסקי 69 בתל אביב). כמו כן היה מצנט (תומך אמנותי) לציירים ישראליים רבים. נחום מעולם לא נישא.


Wiki.png חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם